מנהיגות היא אינטראקציה בין מנהיג לבין קבוצה. כשמפקד שומע התייחסויות שונות מחברי הקבוצה הוא מפרש דרכן את ההתרחשויות בקבוצה ובארגון ומגבש תמונת מצב שמסייעת לו לקבל החלטות. קול קבוצתי הוא אותו קול שעולה לעיתים מפרט אחד בקבוצה אך יש בו כדי לייצג שיח קבוצתי או מחשבה שמשותפת למספר חברים בקבוצה. המאמר הנוכחי דן בתופעה של 'קול קבוצתי' ומנסה דרך מחקר אמפירי לנתח האופן שבו המנהל תופס את הקול הקבוצתי - כחיובי או שלילי - וההשפעות שיש לכך. הנמען של הקול הקבוצתי הוא לרוב מנהל הקבוצה והוא יכול לתפוס את הקול כקול חיובי שנועד לקדם את מטרות הקבוצה ולשפר את עשייתה המשותפת, או לחילופין כקול שנועד לשים "מקל" בגלגלי הקבוצה דרך אזכור של כשלי עבר והצפת בעיות. בשני המקרים יש לכך השפעה ממשית על התשישות הרגשית של המנהל והנכונות שלו להקשיב, ובאופן עקיף גם על ביצועיו בארגון. מפקדים מתמודדים שוב ושוב עם קול קבוצתי )גם אם הם אינם ממשיגים אותו באופן זה( ועל כן יש חשיבות למאמר הנוכחי אשר שם זרקור על תופעה שנוגעת למנהיגות יומיומית.
Comments