מנהיגות ומקצועיות ב"עופרת יצוקה": בין ה"צבאי" ל"אזרחי"

בעידן של לחימה בתווך האזרחי, חשוב לבחון כיצד ניתן להטמיע את הנושא האזרחי כחלק ממשימתו הקרבית השלמה של המפקד כחלק אינטגרלי ממשימתו. מבצע "עופרת יצוקה" שמשמש חקר מקרה במאמר זה, התנהל באווירה של קונצנזוס ציבורי ביחס ליעדי הלחימה ולחיוניותה. האימונים והשליטה שהופגנה הביאו להערכה גבוהה לתפקודו של צה"ל ויכולותיו, ובזיקה לכך גם להערכת הישג גבוהה של המבצע בקרב החברה והכוחות. המבצע לווה בהבניה של אתוס, שהוא כמעט הפוך לזה שהתפתח בעקבות מלחמת לבנון השנייה: אתוס של לחימה נחושה ומתוכננת לעומת לחימה מהוססת ומקוטעת; של מפקדים בכירים המובילים את כוחותיהם לקרב לעומת הדימוי המכונן של "מפקדי הפלזמות"; של מוכנות מיטבית למשימה וחתירה לפעולה לעומת הבלבול והיעדר הנחישות שנתפסו כחלק מהמלחמה הקודמת.

המאמר הנוכחי, אשר נכתב בשנת 2009 עוסק באחריות המפקד הבכיר והזוטר, ובתוך כך המשימה הפיקודית אשר כוללת ניהול איזונים, עיצוב הבנה של מורכבות המערכה, שבה קיימת בו זמנית עוצמת אש של חיל האוויר יחד עם לחימה עדינה הנדרשת מהתמרון. האתגר המנהיגותי בהקשר זה הינו להטמיע את הנושא "האזרחי" כסוגיה מקצועית, כחלק מהיכולת הקרבית של הכוח, יחד עם המשך העיסוק המסורתי החשוב באימונים, בתו"ל ובכשירויות.

כניסה למאמר המלא

גליון 1

כתיבה: אביבה שקד


15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אבחון ארגוני בכניסה לתפקיד מח"ט