פרשת הצלילות בקישון: התמודדות עם הנורמות האתיות ומתווה והטמעה אפקטיבית של האתיקה

פרשת אימוני הצלילה בקישון מייצגת תופעה ארגונית רבת משמעות של חריגה מהערכים וכללי היסוד של האתיקה הצבאית. ממצאי ועדת החקירה – ועדת הקישור בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט שמגר, הצביעו על קיום אימונים שגרתיים רבי שנים בסביבה של חומרים כימיים וביולוגיים, בלי שגורמי הפיקוד נקטו בפעולות לזיהוי הסיכונים ובלי שעו מאמץ לבחון חלופות אחרות לאתר האימונים והפעילות המבצעית השגרתית. במאמר זה נידון מקומם של הערכים וכללי יסוד בעיצוב פעולתם של מפקדים, ונבחן האופן שבו מתמודדת המערכת בהטמעתם כחלק מפיתוח המקצועיות של המפקדים. מסקירת עדויותיהם של אנשי הדרג הפיקודי הבכיר ניתן לעמוד מקרוב על הרציונל הערכי שמאחורי קבלת ההחלטות, ועל ההגיונות המקצועיים שהנחו את כיווני הפעולה וסדרי העדיפויות שגיבשו לעצמם המפקדים. מיפוי האמונות והתפיסות של המפקדים בחיל הים משקפים רמת ביטוי ונאמנות גבוהה במיוחד לערכי האתוס המבצעי, ובמיוחד דבקות במשימה עד כדי סיכון חיים. קריאת המאמר הבא היא חשובה הן משום החשיבות שיש להכרה ולמידה של הכשלים האתיים בפרשת הצלילות בקישון, והן משום היכולת ללמוד דרך הניתוח והדיון במאמר על האתגרים הפיקודיים הנוגעים לאתיקה ולנורמות פעולה שראוי שכל מפקד בצה"ל יכיר. כניסה למאמר מראות של מנהיגות- גיליון 05 כתיבה: ציפי גושפנץ

פרשת הצלילות בקישון: התמודדות עם הנורמות האתיות ומתווה והטמעה אפקטיבית של האתיקה