שדה הקרב המודרני, תהליך ההשתנות הרציף בדפוסי הפעולה של האויב ועידן הלחימה הא-סימטרי, מספקים אתגר מורכב בשני צירים מרכזיים. האחד, ביכולת המודיעינית הגבוהה הנדרשת לייצר מטרות בהיקף גדול, בתוך שדה קרב "נטול" אויב". הציר השני נובע מתוך הראשון, ועוסק ביכולת להפריד את האויב מאזרחים, לבודד את המטרה מבלתי מעורבים, ולייצר את תקיפתה במקום ובזמן שיספקו מינימום נזק סביבתי ופגיעה בבלתי מעורבים. הציר השני הנו הציר הרך, ציר הערכים, המוסר, "טוהר הנשק".
המאמר עוסק בבלבול, הפרטים והסכנות – מעידן התמרון, הפיקוד והמנהיגות במלחמה ועד עידן האש והטכנולוגיה בבט"ש. הגבול העובר בין המפקד לקצין המודיעין, הגבול המפקיד בין האחריות הפיקודית לאחריות המקצועית, הפך מטושטש מאוד עד בלתי נראה בעולם הבט"ש, בו, כאמור, עיקר העבודה היא של המודיעין, והחלטת המפקד מתבססת באופן כמעט בלעדי על המודיעין. השינוי שחל בשדה הקרב המודרני הוא ללא ספק מהותי. אבל שום שינוי בתפיסת הפעלה, בטכנולוגיה או באויב לא צפוי ולא נכון שישנה את תפיסת הפיקוד. הנעת המערכת כולה, הערכת המצב, גיבוש דרכי הפעולה, ההחלטה "רשאי ותקוף" ולבסוף האחריות, כל אלו יישארו לעד נחלתו הבלעדית של המפקד.
מראות של מנהיגות- גיליון 02
כתיבה: סא"ל דורון קרנר
