בשני העשורים האחרונים חלו שינויים דרמטיים במודל שירות הקבע.
במסגרת שינויים אלה חלה התרחקות הדרגתית ממודל השירות המסורתי-מוסדי ותנועה אל עבר מודל שירות חדש בעל מאפיינים תעסוקתיים יותר. מאפיינים אלה משפיעים הן על הארגון העוסק יותר בהיבטים של "היפרדות", והן על הפרט אשר מדגיש את ציפייתו לפיתוח אישי ומקצועי ועסוק בהשוואה ובחינה מתמשכת מול שוק העבודה האזרחי.
מאמר זה מציג את עיקרי ההבנות של מחקר שעסק בהשלכות תהליכי השינוי במודל הקבע בעשור האחרון על המנהיגות הצבאית. במחקר נבחנו אילו בפרקטיקות מנהיגותיות-פיקודיות עושים המפקדים שימוש כאשר הם נדרשים להתמודד עם היבטים תעסוקתיים בעבודת הפיקוד מול פקודיהם. במחקר נמצאו ארבעה פרוטוטיפים של דפוסי מנהיגות שבהם נוקטים מפקדים כמענה לאתגרים שמציב בפניהם מודל הקבע, והאתגרים והיתרונות של דפוסי המנהיגות הללו נידונים בהרחבה במאמר.
המחקר מסיים בהמלצות לגבי מודל להכשרת מפקדים להתמודדות עם האתגרים המתעצמים במודל החדש העוסק בשלושה רבדים – הפרט, המסגרת והמערכת.
כתיבה: איה דולב וכרמית פדן
