כתיבה: סיון ברגמן מאור
תומס אדיסון שינה את העולם כשהמציא את הנורה החשמלית. למעשה הוא רשם גם 1,092 פטנטים נוספים, אך הדרך שלו להצלחה הייתה רצופה כישלונות. כשמשהו ציין בפניו שהוא נכשל עשרת אלפים פעם כשעבד על אחת מהמצאותיו, השיב אדיסון: "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפים דרכים שלא עובדות".
אבל אדיסון לא היה 'המצליחן' היחיד שנכשל בדרך אל ההצלחה הגדולה - בייב רות' (שחקן הבייסבול הגדול בכל הזמנים), החזיק חמש פעמים בשיא בליגה במספר הפסילות שבהן לא הצליח לחבוט בכדור. את מייקל ג'ורדן הדיחו מקבוצת הכדורסל בבית הספר התיכון שלו ואברהם לינקולן נבחר לנשיא ארצות הברית לאחר עשרות שנים של כשלונות מקצועיים.
כמו אדיסון, ג'ורדון ורבים אחרים - גם עולם המחקר מראה כי החוט המקשר בין היכולת של בני אדם להצליח ולהגיע להישגים התחומם, ברוב המקרים נעוץ דווקא בדרך שבה הם מגיבים לכישלונות. עם זאת, על אף שהרעיון של למידה מכישלונות ברור לכולנו, היישום הוא קשה יותר.
כישלונות ומשברים הינם חלק בלתי נפרד ממסלול החיים שלנו וגם מהעולם הצבאי - כל מפקד יתקל במהלך תפקידו במצבי משבר וכשלון - בין אם בשגרה ובין אם בלחימה. בגלל אופיו של הארגון הצבאי והעיסוק בלחימה ובחיי אדם - לכישלונות עלולות להיות השלכות קטלניות. יכולתו של המפקד להתאושש מכישלונות חשובה ליכולתו להמשיך ולהניע את אנשיו אל מול קשיים ולקבל החלטות שקולות. בטווח הארוך, יכולתו לא רק להתאושש, אלא גם ללמוד ולצמוח מהמשבר קשורה להתפתחותו ולצמיחתו כמנהיג וכמפקד וליכולתו לחנוך ולפתח את פקודיו.
אז מה גורם לחלק מהאנשים להתגבר על כישלונות ואף לצמוח מהם ולחלק מהאנשים לוותר?
קרול דוואק היא פרופסורית לפסיכולוגיה מסטאנפורד. כשהייתה חוקרת צעירה השאלה הזאת בערה בעצמותיה. במשך עשרים שנה מחקרים שערכה הוכיחו פעם אחרי פעם שהתשובה טמונה בגישה שאותה אנו מאמצים- מה שגורם לחלק מהאנשים לוותר נוכח כישלון ולאחרים להתגבר ואף לצמוח ממנו- אלו למעשה אמונות עמוקות שאנו מחזיקים לגבי הצלחה וכשלון . אמונות אלו נשענות על שאלה אחת בסיסית - עד כמה אנחנו מאמינים שאנשים יכולים להשתנות? למשל האם אנחנו מאמינים למשל שאינטילגנציה זה דבר קבוע שנולדים איתה - או שאנו יכולים לפתח אותה במהלך החיים? ומה לגבי מנהיגות- האם אנשים נולדים מנהיגים או נהיים מנהיגים?
דוואק מסבירה שבהתאם לאמונות הללו אנשים נוטים לאחוז באחת משתי תבניות חשיבה מרכזיות: תבנית חשיבה מקובעת אל מול תבנית חשיבה מתפתחת. לכל תבנית חשיבה השלכות על יכולת הצמיחה של האדם והתמודדותו עם כישלונות.
תבנית החשיבה המקובעת (Fixed mindset) מונעת מתוך האמונה כי התכונות שלנו הן מולדות וקבועות. ההצלחה נמדדת ביכולתנו להוכיח שאנחנו חכמים או מוכשרים. מאידך, כל חוויה שלילית או כישלון מוכיחים שאיננו חכמים, מוכשרים או מנהיגים טובים - שלמרות הכל אין לנו את מה שנדרש כדי להצליח. עבור בעלי תבנית חשיבה זו גם המאמץ הוא דבר מאיים משום שהוא הוכחה לכך שאיננו מוכשרים מספיק, שכן אילו היינו כאלה לא היינו נדרשים להשקיע מאמץ בכלל.
מאידך תבנית החשיבה המתפתחת (Growth mindset) – נשענת על האמונה שהיכולות שלנו יכולות להשתנות ושבאמצעות רצון ומאמץ נוכל לטפח את התכונות הבסיסיות שלנו. חשיבה זו מעודדות התנסות ורואה בכישלון הזדמנות ללמידה וחלק מהדרך להתקדמות. בעלי תבנית חשיבה זו פחות עסוקים בלהוכיח את עצמם ויותר עסוקים בהתפתחות ובמימוש הפוטנציאל שלהם. בעוד שבעלי החשיבה המקובעות ינסו להסתיר את מגרעותיהם, וימנעו ממצבים שעלולים להעמיד אותם בפני כישלון, בעלי החשיבה המתפתחת ישגשגו דווקא בתקופות הקשות והמורכבות של חייהם.
מפקדים בעלי חשיבה מקובעת יצרו ביחידתם תרבות של פחד וטיוח טעויות. כאשר יצוצו בעיות- הם יפרשו את הסיטואציה ככישלון ויחפשו את מי להאשים. אנשים תחתיהם יפחדו לקחת סיכונים, להעז, ולהביע דעות מתוך החשש להראות כחסרי יכולת נוכח טעויות. לעומתם, מפקדים בעלי חשיבה מתפתחת ישקיעו בפיתוח ובחניכה של פקודיהם ויראו הזדמנויות עבור המסגרת שלהם גם בעיתות משבר. אל מול טעויות הם יהיו עסוקים פחות בהאשמות ויותר בלמידה ושיפור. אנשים תחתיהם יהיו פתוחים יותר לקבלת משוב, ללקיחת אחריות ובעלי חוסן ומוטיבציה להתמודד עם אתגרים חדשים.
אז מה עושים? - או האם תבנית חשיבה מקובעת היא אכן מקובעת?
תבניות חשיבה מתפתחות במהלך הילדות שלנו דרך מסרים שקיבלנו בבית ודרך חוויות החיים השונות שלנו. עם זאת ניתן להשפיע עליהם ולשנות אותן. הנה כמה טיפים לשינוי תבנית החשיבה ושל אחרים סביבנו:
· ידע - ראשית חשוב להבין שחשיבה מתפתחת אינה רק תיאוריה. מחקרים מראים כי המוח שלנו אכן מתפתח ומשתנה לאור מאמץ. כלומר באמת אפשר לפתח את היכולות והכישורים שלנו, הם אינם קבועים.
· זהו את הדיאלוג הפנימי שלכם- מה אתם אומרים לעצמכם אל מול כישלון שלכם או של אחרים? האם אתם מגיבים בשיפוטיות וביקורתיות?: "הוא אפס", או אל מול הצלחה – "פירוש הדבר שאני שווה יותר ממך". נסו לערער ולבחון את הקולות האלו- "האם הוא באמת אפס, או שהוא טעה בגלל ש..."
· תנו יחס של כבוד למאמץ, השקעה והתמדה שלכם ושל אחרים- שבחו את עצמכם ואת הפקודים שלכם על המאמץ והנחישות ולא רק על התוצאה או על התכונה (כמו חוכמה למשל). בכך תעבירו מסר שאתם מאמינים ביכולת להשתפר וללמוד מטעויות וכי יש לאנשים שליטה על יכולתם להתפתח.
לסיכום, לתבניות החשיבה יש השפעה משמעותית ביותר על הדרך שבה אנו תופסים את משמעותה של הצלחה ומשמעותו של כישלון וגם את המשמעות העמוקה ביותר של מאמץ. כמפקדים, יכולה להיות להן השפעה מכריעה על היכולת שלנו להתאושש מכישלונות, לצמוח כמנהיגים ולהצמיח את האנשים תחתינו.
להאזנה של הפוסט:
מקורות:
קרול ס. דווק. כוחה של נחישות. הוצאת כתר (2008)
טל בן שחר. אושר אפשרי. הוצאת מטר (2014)
