בעשרות השנים האחרונות מקיים צה"ל ביהודה ושומרון מודל חטיבה מרחבית בעלת מאפיינים ייחודיים ומובחנים. אף על פי שמפקדים רבים חולקים את ההתנסות המדוברת, ותפקיד מח"ט מרחבית באיו"ש הפך לתחנה טבעית בסולם התפקידים לקידום במסלול הליבה של מפקדי צה"ל, מעט נכתב עליה ומעט מדובר בה בהכשרות הפיקוד ובשיח הפנים צבאי. בצד זאת, החטיבה המרחבית ביהודה ושומרון הינה יצור מיוחד בנוף הצבאי, ולו בשל העובדה כי היא מכילה הגיונות נוספים חלופיים או משלימים להגיונות הצבאיים הקלאסיים.
אחד האתגרים המורכבים והרגישים בתפקידם של מפקדי חטיבות מרחביות ביהודה ושומרון הוא התמודדות מול ההתיישבות הישראלית. האתגר המשולש הולל מניעה אקטיבית, עבירות מהירה וניהול מורכבות, והוא מאפשר התבוננות מחודשת על הנחות מרכזיות בתחום המנהיגות הצבאית.
אתוס מפקד החטיבה המרחבית באיו"ש כולל מיתון, שימור והשהיה, ניתוח מבצעי ארוך ומתפתח, דומיננטיות למרכיב הדיפלומטי ואינטלקטואלי, גמישות רבה ומעבריות בין הגדרות מצב. הציפייה ממפקד החטיבה המרחבית היא לשמר יציבות ביטחונית, לעסוק במניעה מוקדמת של אירועים כגון פיגועים ואירועי טרור, או לחילופין אירועים פוליטיים נפיצים, ובעיקר "להיכנס תחת האלונקה" ב"ארעיות תפקידית", כחלויה בשרשרת מפקדים אשר עסקו בשימור יציבות הארעיות הקבוע לפניו ואחריו.
כתיבה: הדס מינקה ברנד
