שאלת הקשר בין צבא לבין כלכלה הינה שאלה שנידונה במדינות מערביות במשך שנים רבות ובעיקר בשנים בהן הוחמרה מגמת הקיצוץ בתקציבי הביטחון. לרוב, העיסוק בשאלה זו נעשה מתוך ראייה מקרו-אסטרטגית העוסקת בהשלכות צמצום המשאבים על בניין הכוח, על תפיסות מבצעיות, על מודלי השירות וכיוצא בזה. עם זאת, בשנים האחרונות חשיבה כללית מתפתחת גם ברמה הטקטית ברמת יחידות צה"ל.
במחצית השנייה של שנת 2015 יצאה לדרך תכנית רב שנתית (תר"ש "גדעון") שכללה בתוכה קיצוץ וצמצום של המשאבים המוקצים למפקדים ויחידותיהם והיוותה זרז להתפתחותו של השיח הכלכלי בקרב מפקדים. כיום, חשיבה כלכלית הופכת לנורמה ארגונית ונראה כי חשיבה כלכלית הולכת ותופסת מקום משמעותי יותר ויותר בפעולתם של מפקדים ובתהליכי המנהיגות שלהם. ניתן להניח כי מרכיב זה ילך ויתעצם לאור המשך ההטמעה של החשיבה הכלכלית בצה"ל לאור התגברות האילוצים הכלכליים שיעמדו בפני צה"ל ומפקדיו ולאור תהליכים ארגוניים שונים שמושתתים על הגיונות כלכליים.
מהלך של קיצוץ משאבים מוביל בהכרח לאתגרים מנהיגותיים חדשים הכרוכים בהתמודדות עם היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגים של הפרט ושל הארגון. במקביל, חשיבה כלכלית עשויה להיתפס כסותרת את המנהיגות הצבאית הקלאסית או המסורתית.
המחקר הנוכחי בוחן חשיבה כלכלית בקרב מפקדים מהרמה הטקטית בדרג הבינים (סא"ל-אל"ם), עם שתי מטרות עיקריות: ראשית, לבחון את התפיסות של מפקדים ביחס למשמעות של חשיבה כלכלית כחלק מהעשייה הצבאית שלהם. שנית, לבחון האם מפקדים תופסים את החשיבה הכלכלית כחלק מתהליכי המנהיגות שלהם.
כתיבה: שרית טובי
