כתיבה: דן שוורץ
בסוף שנות ה-70 החלו למכור בישראל טלוויזיות אשר אפשרו לראשונה צפייה בשידורים בצבע ולא רק בשחור-לבן. ממשלת ישראל הורתה לרשות השידור למנוע את האפשרות לצפייה בשידורים בצבע על מנת לצמצם את מכירת הטלוויזיות הצבעוניות (שהיו יקרות יותר), מתוך מחשבה כי מכירתן מבליטה את הפערים הכלכליים בין עשירים ועניים. כך נוצר מצב שאנשים קנו טלוויזיות חדשניות האמורות לשדר בצבע, אך בגלל התערבות מצד רשות השידור יכלו לצפות רק בשחור לבן. אבסורד. כפי שאתם בוודאי יודעים, "קו המגע לעולם ייפרץ" וחיש מהר הישראלים מצאו שיטה להחזיר את הצבע לטלוויזיה על ידי התקן שנקרא "אנטי מחיקון" אשר הצליח לשחזר את אותות הצבע שהוסרו על ידי רשות השידור.
כל אחד מאיתנו הוא "טלויזיה בצבע", כל אחד מגיע עם ערכים שונים וחוויות חיים אחרות המעצבות את חיינו ועולמנו הפנימי והופכות אותנו למי שאנחנו. בכניסה לצבא, כחלק הכרחי מתהליך הסוציאליזציה וההשתייכות למערכת, אנו עוברים מאין תהליך "מחיקון" המטשטש את הייחודיות והצבע של כל אחד מאיתנו. אנחנו לובשים את אותם הבגדים (באותו הצבע...), את אותן הנעליים ואותה התספורת, אנחנו הולכים לישון ולאכול באותם הזמנים ואף מאמצים את אותו סגנון דיבור צבאי. גם כמפקדים אנחנו ממשיכים לעבור תהליכים דומים המגדירים ומסבירים לנו את אידיאל המפקד וכיצד נכון להתנהג. תהליכים אלו הינם שלבים הכרחיים לצורך התאמה והכשרת החיילים והמפקדים למסגרת הצבאית, אך יחד עם זאת, אם נישאר תחת צל "המחיקון" ולא נוסיף את הצבע הייחודי שלנו, אנו עשויים למצוא את עצמנו מרגישים חסרי משמעות בתור מפקדים ואף כ"צינורות" המעבירים הוראות ופקודות אך ללא ההשפעה הייחודית שלנו.
משמעות כצבע ייחודי
פירמידת הצרכים של מאסלו מסבירה לנו את ההיררכיה של מילוי הצרכים הבסיסיים של בני האדם (צרכים פיזיולוגים, ביטחון פיזי, שייכות חברתית, כבוד והערכה, מימוש עצמי). לפירמידה זו חוקרים הוסיפו בשנים האחרונות קומה נוספת והיא קומת המשמעות, מתוך הכרה כי זהו צורך עמוק ומהותי בקיום האדם. מחקרים מראים כי כשאנו מרגישים משמעות בעשייה שלנו, אנו פועלים עם יותר תשוקה והתלהבות, מגיעים לתוצאות טובות יותר ואף מרגישים מאושרים יותר. משמעות לא חייבת להיות מושג "פילוסופי" מרוחק המדבר על משמעות החיים, אלא זהו מושג מאוד שימושי שכולנו יכולים להשיג אותו כמשמעות בחיים, על ידי כך שנביא לידי ביטוי את "הצבע" הייחודי שלנו, את התרומה הייחודית שלנו לעולם ולתפקיד אותו אנו ממלאים, על ידי החותם שאנו משאירים אחרינו, הערכים המובילים אותנו, החוויות שאנו חולקים עם אחרים, ועל ידי עשייה של מה שרק אנחנו יכולים לעשות באופן כזה שאם מישהו אחר היה עושה את זה, זה "לא היה אותו הדבר".
איך למצוא את ה"אנטי מחיקון" האישי?
כדי למצוא את ה"אנטי מחיקון" האישי שלנו, ניתן לבצע תרגיל פשוט (מומלץ לכתוב על דף): קחו כמה דקות לחשוב, ודמיינו את הפרידה שלכם מהפקודים והמפקדים איתם אתם משרתים כיום. מהן מילות הפרידה מכם? תחשבו על הימים והחודשים אחרי שעזבתם כבר את התפקיד, איזה חותם הייתם רוצים להשאיר אחריכם? מה אומרים עליכם הפקודים שלכם והאנשים ששירתו איתכם לאחר לכתכם? מה השארתם אחריכם שאף אחד אחר לא היה יכול להשאיר? אילו הרגלים וערכים נוצרו בזכותכם? ואילו חוויות יזכרו מכם?
לאחר שכתבתם לכם הדברים הללו, זקקו מהם והגדירו לעצמכם את שלושת הנושאים אשר הכי חשוב לכם להשאיר כחותם אישי. זה יכול להיות דאגה ויחס אישי לכל פקוד, ערך הנתינה והתרומה לזולת, כושר גופני, בריאות, ערך הרעות, מקצועיות, אהבת הארץ, חשיבה ביקורתית או כל נושא אחר שעלה בתרגיל שביצעתם. שלושת הנושאים הללו הם האנטי מחיקון שלכם אשר יעזור לכם להביא לידי ביטוי את הייחודיות שלכם ולהרגיש משמעותיים בכל דבר שתעשו. עכשיו תחשבו מה אתם יכולים להתחיל לעשות כבר היום שיעזור לכם להשאיר את החותם האישי והייחודי שלכם בכל מקום ובכל סיטואציה בה אתם נמצאים. בכל רגע יש לכם אפשרות להשפיע מתוך הצבע הייחודי שלכם ואם תעשו זאת השירות שלכם יהיה "צבעוני" יותר ומשמעותי יותר, הן עבורכם והן עבור הפקודים והסביבה שלכם.
