מאמר זה בחן את השפעת סוג המנהיגות על נכונותם של אנשי צבא לבקש עזרה נפשית. המאמר מציע כי סטיגמות על עולם בריאות הנפש, במיוחד בקרב אנשי צבא, מהוות מחסום בפני חיפוש עזרה נפשית. טיבה של המנהיגות הצבאית בהקשרים אלו עשויה להשפיע על דפוסי הפנייה לעזרה – הן לחיוב והן לשלילה. ממצאי המחקר מראים כי חווית המנהיגות של הפקודים והמשוחררים השפיעה באופן מובהק על עוצמת הסטיגמה ועל הנכונות לבקש סיוע נפשי. אנשי צבא וחיילים משוחררים שחוו מנהיגות הרסנית היו בסבירות גבוהה יותר לדווח על הפנמה של הסטיגמה, מה שהפחית את הסבירות לפנות לעזרה. מנהיגות תומכת, לעומת זאת, הייתה קשורה בסבירות גבוהה לבקשת סיוע נפשי. העת הנוכחית ומלחמת ׳חרבות ברזל׳ הופכת מחקר זה לרלוונטי במיוחד עבור הצבא. מחקר זה מדגיש את תפקידו של המפקד בנכונות אוכלוסיית אנשי הצבא בהווה, אוכלוסיית המשוחררים ואנשי המילואים כאחד לפנות לקבלת תמיכה נפשית.
