בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש במתודולוגיה של 'ניהול עצמי' בצוותים. זוהי חלק ממגמה כללית במנהיגות אשר מבזרת את סמכויות המנהיג היחיד ומקדמת פעולה רשתית. בצד היתרונות הרבים, ולעיתים אף ההכרח לפעול באופן הזה, המאמר הנוכחי מציג תמונה קצת יותר מורכבת.
כותבי המאמר בחנו את ההשפעה של סגנון המנהיגות – היררכית או ניהול עצמי – על האפקטיביות של צוותים. אולם החוקרים הוסיפו למשוואה משתנה משמעותי נוסף והוא מידת הדמיון והשוני בסגנון העבודה של חברי הצוות. כלומר, המחקר לא בחן רק את ההשפעה של המנהיגות על הביצועים אלא גם את התגובה והתמודדות של חברי הצוות אל מול סגנון המנהיגות שהופעל עליהם. הנקודה העיקרית של החוקרים היא כי יש לזכור את היתרונות שיש למנהיגות היררכית בתנאים מסוימים, ובעיקר בתנאים בהם יש שונות רבה בסגנון העבודה של חברי הצוות ולכן נדרשת הבנייה גבוהה של המנהיג, ולא לאמץ את המודל של 'ניהול עצמי' בכל מצב.
המאמר מומלץ לקריאה לכל מפקד או מפקדת שמפקדים על צוות, ומתלבטים בנוגע לשיטת הניהול האפקטיבית ביותר.
