My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

מנהיגות בעת שביתה: לקחים משביתת כורי הפחם בבריטניה

מנהיגות בעת שביתה: לקחים משביתת כורי הפחם בבריטניה

מה אפשר ללמוד על מנהיגות בעת שביתה, מהשביתה הגדולה של הכורים בבריטניה ב-1984? המאמר המובא כאן אינו עוסק במנהיגות באופן ישיר אלא מספר את סיפור השובתים – עובדי מכרות הפחם, מנהיג איגוד העובדים ארתור סקרגיל, ואחת מרגרט תאצ'ר – "אשת הברזל". לסיפור, שהגיע לסיומו כבר לפני שנים רבות, יש קווי דמיון גם לאירועים עדכניים שמתרחשים בישראל ובעולם. קריאה במאמר יכולה ללמד על חשיבה אסטרטגית, חשיבה טקטית, על ייצור נרטיבים ודעת קהל, על רתימה בעת משבר וכל אלה מהווים חלק ממנהיגות. לחצו לכניסה למאמר המלא

More
מנהיגות ענווה: יתרונות ו...חסרונות?

מנהיגות ענווה: יתרונות ו...חסרונות?

בשנים האחרונות עולה קרנה של ענווה כמאפיין מרכזי במנהיגות. יתרונותיה הולכים ומתבהרים לאורך הזמן – לא עוד מודל המנהיגות ההרואית אלא הגמשה של מאפייני המנהיג והבנה שאין מנהיג שיכול לדעת את כל התשובות ולהחזיק את כל הפתרונות. המנהיג נמצא בעמדה של למידה מתמדת, אימוץ נקודות מבט של אחרים סביבו, והערכה כנה ועמוקה ליכולות של אחרים. המחקר הנוכחי מעמיק בסגנון המנהיגות הענווה ומנסה לבחון אותו מזויות שונות וגם בעין ביקורתית. החוקרים מסמנים מצבים בהם מנהיגות ענווה אינה בהכרח מיטיבה עם הפרט והארגון. כיוון שמדובר בסגנון שתופס תאוצה כדאי לקרוא ולשקול גם את הנסיבות שבהן הוא פחות פונקציונלי. לחצו לכניסה למאמר המלא

More
מודל המפקד המשלב

מודל המפקד המשלב

כתיבה: קמליה ויטנר תיאור מקרה: ינאי ויואב הינם שני מפקדים חדשים ביחידה, שניהם קיבלו הנחיה מהרמה הממונה להגיד לחיילים שלהם להישאר עוד שעה ביציאה, לפני היציאה הביתה לטובת ניקיונות. ינאי אסף את חייליו בחת ברחבה ואמר להם: "אני יודע שלא יהיה לכם פשוט לשמוע, אבל חייבים להישאר עוד שעה כדי לנקות, לכן אתם לא יוצאים הביתה. אנחנו נמצאים במערכת צבאית ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להשאיר את המקום מלוכלך. בעיות פרטניות, רק במקרים חריגים ממש, נא לפנות אלי באופן אישי. קדימה, צאו לדרך" יואב לעומת, זאת אסף את חייליו בפרגולה, ביקש מהם לשבת ואמר: "חבר'ה, אני יודע שזה הולך לבאס אתכם ממש ושציפיתם לצאת הביתה, אבל התבקשנו להישאר עוד שעה כדי לנקות. מצטער אם זה משבש לכם את התכניות, גם לי זה לא קל אבל יאללה, בואו נתחיל לנקות. מי שממש קשה לו עם זה, מוזמן לפנות אלי אני אראה איך אני יכול לעזור" שניהם אמרו את אותו הדבר, אבל כל אחד נקט בגישה מעט שונה. איך אפשר להסביר את ההבדל בגישה של השניים? מודל המפקד המשלב מתייחס לסגנונות הפיקוד השונים מודל המפקד המשלב (קמליה ויטנר, 2017) המודל ממפה את סגנון הפיקוד של המפקד על שני צירים: 1. סמכותיות: עד כמה המפקד אסרטיבי, עומד על שלו ומציב גבולות בצורה טובה. 2. פתיחות: עד כמה המפקד קשוב לחייליו, מייצר פתיחות, ורגיש לצורכי חייליו. ישנה נטיה לראות את שני הצירים כמתנגשים זה בזה, כלומר סמכותיות כפוגעת בפתיחות או פתיחות שמקשה על הסמכותיות. אך מפקד טוב ידע לשלב את שני הצירים בצורה אופטימלית. בחזרה לדוגמא: ינאי היה יותר סמכותי ואסרטיבי בגישה שלו ולכן ניתן לומר עליו שהוא נוטה יותר לכיוון של "סמכותיות". יואב, לעומת זאת, יותר פתוח ולכן ניתן לומר שהוא נוטה יותר לכיוון של "פתיחות" על פי שני הצירים המודל ממפה 4 סוגי מפקדים: הנוקשה (סמכותי, לא פתוח): מפקד זה יודע להציב גבולות ולהיות אסרטיבי אך מתקשה להיות פתוח. החבר (פתוח, לא סמכותי): מפקד זה יודע להיות קשוב ורגיש לצורכי חילייו אך לא מצליח לעמוד על שלו ולהציב גבולות. הנעלם (לא סמכותי ולא פתוח): מפקד זה לא מצליח להוות דמות סמכותית וגם לא לייצר פתיחות מול חייליו. המפקד המשלב (פתוח וסמכותי): מפקד שמשלב בצורה אידאלית את הפתיחות עם החיילים יחד עם הצבת גבולות וסמכותיות. תרגיל אישי לבחינה עצמית כל אחד רושם לעצמו: איפה המיקום שלי כמפקד על הגרף? איפה המיקום שבו הייתי רוצה להיות? מה הסיבות לפער בין המצב הרצוי למצוי? מה אוכל לעשות כדי לגשר על הפער ולפעול לכיוון שהייתי רוצה להיות בו? לסיכום, עבור כל אחד מסגנונונות הפיקוד, יש לזכור שאין בהכרח גישה אחת טובה יותר מאחרת, אלא מדובר בגישות שונות שלכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. החוכמה היא לדעת לזהות ולבחור איזה גישה מתאימה יותר לסגנון האישי של המפקד, לסגנון של הפקודים, למשימה הספציפית ולרוח היחידה.

More
מנהיגות בארגונים מודרניים

מנהיגות בארגונים מודרניים

מה אנחנו יכולים ללמוד מתיאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית על מנהיגות בארגונים מודרניים? תקציר המאמר המובא כאן פורסם בשנת 2020 בכתב העת The Leadership Quarterly. המאמר דן בתיאוריית האסטרטגיה הכפולה אשר מנתחת את האופן שבו מנהיגים מגיעים לפסגת הפירמידה – דרך הפגנת דומיננטית כלפי אחרים או דרך מתן ערך לסביבה. במובן זה, הקריאה במאמר מעוררת מחשבה בנוגע לתהליך שבו מנהיג הופך למנהיג. המאמר אינו עוסק במחקר אמפירי ממש אלא דן באופן תיאורטי באופנים שבהם התיאוריה הזו יכולה להשתלב עם תיאוריות מובילות בתחום חקר המנהיגות. החשיבה על שילוב אינטגרטיבי של תיאוריות שונות בתחום המנהיגות היא תרגיל מחשבתי חשוב ומעניין. לחצו לכניסה למאמר המלא

More
פיקוד במבחן: להיות מפקד סדיר של חטיבת מילואים

פיקוד במבחן: להיות מפקד סדיר של חטיבת מילואים

המאמר זה עוסק במנהיגותו של מח"ט סדיר בחטיבת המילואים ובמאפיינים המיוחדים הנדרשים ממנו בפיקוד על חטיבת המילואים. אתגרי המנהיגות הנובעים מהממשק בין המערך הסדיר למערך המילואים שנידונים במאמר זה הם: השפעה בטווח קצר לעומת תפיסה של "עובר אורח", מתן דגש למסגרת החטיבתית מול הדגשת המסגרת הגדודית, מתן עצמאות למג"דים לעומת חניכה ובקרה, סגנון מנהיגות משתף ולא פורמלי לעומת הצורך להציב גבולות, ייצוג החטיבה לעומת ייצוג המערכת הצבאית (מערכת העל) ועוד.

More
מיחידים ליחד – אורות וצללים: עיון מחדש בסוגיית הלכידות הצבאית

מיחידים ליחד – אורות וצללים: עיון מחדש בסוגיית הלכידות הצבאית

המאמר סוקר את מושג הלכידות, כמרכיב מרכזי בבניית מסגרת מילואים. בתוך כך מוצג ניתוח מושגי של "לכידות", ממצאים מרכזיים ממחקרים העוסקים בלכידות היחידה הצבאית, ודן בשאלה ממה מושפעת הלכידות ועל מה היא משפיעה.

More
תפקיד מג"ד המילואים – מסקנות מראיונות עם מג"דים במילואים

תפקיד מג"ד המילואים – מסקנות מראיונות עם מג"דים במילואים

המאמר מתאר את המאפיינים של מג"דים במילואים, כפי שעולה מראיונות עמם - אורח חיי המג"דים, המוטיבציה שלהם והסביבה התומכת שלהם; את הבעיות המרכזיות עמם הם מתמודדים – כוח אדם, מוטיבציה והתייצבות, בניין הכוח, הקשר עם המערכת הצבאית ואת הפתרונות שהם מספקים לבעיות אלו – בניית הגדוד כמשפחה, שיתוף ותיקי הגדוד בהתלבטויות, הקמת מטה טוב וקביעת ערכים מרכזיים.

More
האתגרים המרכזיים של מ"פ המילואים – ממצאים מתוך אבחון תפקיד המ"פ במילואים

האתגרים המרכזיים של מ"פ המילואים – ממצאים מתוך אבחון תפקיד המ"פ במילואים

המאמר ממפה אתגרים מרכזיים של תפקיד המ"פ במילואים – בעיית מוטיבציה, בעיית משמעת, מחסור בסגל איכותי, בעיות מקצועיות ועוד. המאמר מציע דרכי פתרון שכיחות כפי שעולים מהראיונות עם מפקדים במילואים – חלוקה של משימות לפי אופי החיילים, יצירת גרעין איכותי שמהווה את חוט השדרה המרכזי של הפלוגה, מפגשי סגל בין האימונים ועוד.

More
שירות מילואים בשנות האלפיים – משבר או אתגר?

שירות מילואים בשנות האלפיים – משבר או אתגר?

המאמר דן בשינויים בסביבה החברתית בה מתקיים שירות המילואים. זאת מתוך הנחה כי שירות המילואים מתקיים במרחב פעולה ולגיטימיות שהחברה הישראלית מאפשרת. הבנה והיכרות של הסביבה החברתית של שירות המילואים נותנת בידי המפקד כלי נוסף לפירוש תמונת המצב של היחידה ולהבנת תופעות כמו השתמטות לא רק כסימני משבר, אלא גם כסימנים של שינוי היוצר אתגר בהתמודדות אחרת איתו.

More
פיקוד על יחידת מילואים – הבנות סוציולוגיות ויעדים מנהיגותיים

פיקוד על יחידת מילואים – הבנות סוציולוגיות ויעדים מנהיגותיים

המאמר מתייחס למילואים כמסגרת שייכות המוגדרת כ"מקום השלישי", זאת לצד הבית והמשפחה (שמוגדרים "המקום הראשון") והעבודה (שמוגדרת "המקום השני"). מאמר זה מציע כלים למפקדים ליצירת יחידה שתתפקד כמסגרת שייכות משמעותית מתוך הבנה כי תקופת המילואים היא תקופה ייחודית אשר מזמנת קושי ואתגר לצד סיפוק והנאה. בתוך כך, גמישות בניהול המעברים בין התפקידים ביחידה, העברת אינפורמציה שוטפת לכלל היחידה, מנהיגות משתפת ועוד.

More
מנהיגות מקרבת מרחוק

מנהיגות מקרבת מרחוק

מאת: נגה הופמן-פלאם ותת-אלוף אמיר אבשטיין. מנהיגות-מקרבת מרחוק הינה היכולת להניע פקודים ויחידות לאורך זמן לביצוע משימותיהם גם בהיעדר ממושך של פיקוד ומפגש פיזי בין המפקד לפקודיו. הנסיבות של השנים האחרונות הופכות את העדר המגע הפיזי לא רק להכרח אלא גם להזדמנות לעצב מחדש את הכלים של המנהיגות הבכירה. ניתן לאפיין את המנהיגות מרחוק של דרג הפיקוד הבכיר באמצעות חלוקה לחמישה מימדים שונים הקשורים זה בזה ובחלקם אף נובעים זה מזה: מימד פיזי, מימד חברתי-תרבותי, מימד דינמי-רגשי, מימד סימבולי, ומימד תפקידי. הכותבים מציגים מספר אתגרים של מנהיגות מקרבת מרחוק בצה"ל בקרב הדרג הבכיר ומציעים מספר כלים ליישום מנהיגות זו: כלים טכנולוגיים, קוגנטיביים וכלי פיקוד ומנהיגות. למאמר המלא: מנהיגות מקרבת מרחוק

More
מתי עצרת בפעם האחרונה?

מתי עצרת בפעם האחרונה?

כתיבה: שרית אלפיה שגרת הפיקוד והניהול היום יומיומיים של מפקדים מאופיינת בקצב גבוה של עשייה. מתח עבודה גבוה כולל לרוב בתוכו ראייה משימתית, רצון בהספקים והרבה כדורים שנמצאים במקביל באוויר. להיות ב-doing תורם לתחושת משמעות, האדרנלין בגוף מורגש. ה-doing מסייע לחוויה של תחושת שליטה פסיכולוגית כיוון שלרוב עצם שהייה בתוך הפעולה עצמה מייצר אפקט פסיכולוגי של רגיעה, אך במקביל לכל היתרונות הללו, קיים פרדוכס: אתה חושב שבכך הנך טוב יותר, אבל הבעיה היא שאתה מתנהל ולא באמת מנהל. לכן הניהול שלך הרבה פחות אפקטיבי משיכול היה להיות. דמיין משחק כדורסל ללא פסק זמן שלוקח המאמן. נצחונות ואף שינוי מצב מהפסד להובלה הושגו באמצעות פסק זמן, חשיבה והתארגנות מחודשת על המצב. לכך נועדה העצירה כמנוף לניהול אפקטיבי. העצירה לחשיבה, אבחון והתארגנות מחודשת קריטיים בכל מערכת ארגונית (וכמובן גם זוגית) ובוודאי שהיכולת לעצור ולנתח יובילו לרוב גם ללמידה והפקת המקסימום מהפיקוד הארגוני, יצירת שפה משותפת ואף לכידות משימתית. לרוב, השלב שבו תעצור ללמידה מחייבת יהיה כתוצאה מתחקיר, אשר נועד לחקור ארוע שהיה בו כשל מסוים שכבר התרחש והלמידה הארגונית הינה בדיעבד. ולכן, בדיוק כמו אימון כוח, שהינו בעל ערך בבניית מסת השריר רק כאשר הוא מתקיים כפעולה קבועה וחוזרת, השיטה היא להכניס את העצירה כמנגנון קבוע. כלומר לייצר טיפול 10000 דרך תרבות שפורצת את הפרדיגמה. תמרור העצור מאפשר להתמקד מחד ולראות דברים בראייה מרחיבה מאידך, הוא אינו ביטול זמן, אינו מעכב אלא הוא נותן תמורה יקרה מפז. שני שלבים מרכזיים לעצירה: ראשית הצירים - שלב הראשון והקריטי - עצירה שאתה עושה עם עצמך. קבע פ.ע מתוזמן בלו"ז עם עצמך. בזמן שבועי שאותו תוכל לנהל באופן קבוע. ובו תוכל לשאול את עצמך שאלות מפתח לגבי ההתנהלות. הבהר כי זמן זה הינו ללא הפרעות חיצוניות. חשוב שתדע כי ישנה אפקטיביות גבוהה לכתיבה קצרה בסיום היום, ייתכן שתמצא זאת מכביד עבורך. התחל מזמנים קצרים וממוקדים כ7 דק וייתכן שבהמשך תמצא זאת כמועיל. השלב השני הינו עצירה יזומה עם צוות המפקדים. באופן דומה קבע מועד קבוע בו תקדיש כשעתיים - שלוש לפחות, לחשיבה משותפת ושיח על תמונת המצב, על הנורמות והפערים ביחידה. אין ספק כי תמצא זאת תוך זמן קצר כמשפיע מאוד לא רק על היבטי המשימה אלא גם על לכידות ושפה משותפת גבוהים יותר. אז קדימה פתח יומן, סמן את המועדים..

More