My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

מגמות במחקר על מנהיגות - שנת 2021

הסקירה התמציתית המובאת כאן מציגה את עיקרי מגמות העשייה בתחום חקר המנהיגות בארץ ובעולם בשנת 2021. שנת 2021 אופיינה בהמשך עיסוק במשמעויות נגיף הקורונה על תחום המנהיגות, ובתוך כך נראה המשך מגמה של פיתוח ידע ומודלים המותאמים לתקופה כגון, מנהיגות מוסרית ואתית, מנהיגות אותנטית, מנהיגות עצמית ומנהיגות ששמה דגש על גיוון. הסקירה הזו כוללת נקודות עיקריות בלבד ומומלץ לפנות למקורות דרך הלינקים שמופיעים במסמך. לחצו לכניסה למסמך המלא כתיבה: שרון שולטי וד"ר שני אלמוג

More

ניהול עצמי או מנהיגות היררכית?

בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש במתודולוגיה של 'ניהול עצמי' בצוותים. זוהי חלק ממגמה כללית במנהיגות אשר מבזרת את סמכויות המנהיג היחיד ומקדמת פעולה רשתית. בצד היתרונות הרבים, ולעיתים אף ההכרח לפעול באופן הזה, המאמר הנוכחי מציג תמונה קצת יותר מורכבת. כותבי המאמר בחנו את ההשפעה של סגנון המנהיגות – היררכית או ניהול עצמי – על האפקטיביות של צוותים. אולם החוקרים הוסיפו למשוואה משתנה משמעותי נוסף והוא מידת הדמיון והשוני בסגנון העבודה של חברי הצוות. כלומר, המחקר לא בחן רק את ההשפעה של המנהיגות על הביצועים אלא גם את התגובה והתמודדות של חברי הצוות אל מול סגנון המנהיגות שהופעל עליהם. הנקודה העיקרית של החוקרים היא כי יש לזכור את היתרונות שיש למנהיגות היררכית בתנאים מסוימים, ובעיקר בתנאים בהם יש שונות רבה בסגנון העבודה של חברי הצוות ולכן נדרשת הבנייה גבוהה של המנהיג, ולא לאמץ את המודל של 'ניהול עצמי' בכל מצב. המאמר מומלץ לקריאה לכל מפקד או מפקדת שמפקדים על צוות, ומתלבטים בנוגע לשיטת הניהול האפקטיבית ביותר. לחצו לכניסה למאמר המלא

More

טיפול בפרט ופיתוח פקודים מזווית קצת אחרת

כתיבה: טל בן עמי. הילדים / ג'ובראן חליל ג'ובראן ילדיכם אינם ילדיכם, אלא פרי געגועי החיים אל עצמם: כי באים המה דרככם, אך לא מכם, חיים עמכם, אך אינם שייכים לכם. תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם, כי להם הגיגיהם. גופם ישכון בבתיכם, אך לא נשמתם, כי נשמתם מסתופפת בבית המחר - שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם. אפשר לכם לחפוץ להיות כמותם, אך אל לכם לעשותם כמותכם, כי החיים פניהם קדימה לא אחור, ולא יתרפקו על האתמול. אתם הקשֶת ממנה כחיצי חיים, ילדיכם שלוחים, הקשָת מבחין בשובל על פני נתיב הנצח, ברצותו כופף קשתו למען חציו הנורים למרחקים - כי אוהב הוא את החצים במעופם. לא פעם אני שומע מפקדים המדברים על הפיקוד ככזה המדמה את תחושת ההורות, חלקם אף מכנים את פקודיהם ילדיי ומבטאים בכך את עוצמת הקשר, תחושת האחריות ורגשות הדאגה והאהבה כלפיהם. מעניין הדבר כאשר נשמעים ביטויים כאלו ממפקדים אשר טרם הפכו להיות הורים בעצמם ובכל זאת חשים את הרגש העוצמתי בתפקיד הפיקודי שככל הנראה מחבר אותם לאותו קשר עמוק שחוו מהוריהם כילדים. המשורר הלבנוני חליל ג'ובראן הוא מתאר את נקודת מבטו ביחס למהות התפקדי ההורי המתורגמת באופן אלגורי לתפיסה ורוח הגידול המיטבית בעיניו. אני סבור שהעמקה במשמעויות השיר יכולה לסייע לכם לשאול את עצמכם שאלות סביב תפיסת התפקיד בה אתם מחזיקים כמפקדים בנוגע למהות ואופי הקשר שלכם עם הפקודים. אפתח ואומר שבעיני התכלית ההורית אשר מובילה לאתגר המרכזי בגידול ילדים הוא למצוא את הדרך שתספק את הסביבה שתאפשר לילד לממש את הפוטנציאל האנושי הטמון בו (כישורים, נטיות, יכולות ,זהויות, כוחות, ערכים) באופן שיהיה מותאם להתמודדות מוצלחת עם אתגרי החיים. אתגר זה שעון על הנחת יסוד פילוסופית דטרמיניסטית (כלומר שלאדם אין בחירה ביחס אליה) סביב הגדרת האדם הגורסת כי האדם נולד עם פוטנציאל ייחודי אותו ראוי שיגלה ויפתח לאורך חייו, מכאן שאם התכלית ההורית היא לסייע לילדו לפתח את אותו פוטנציאל , הרי שזו דורשת שני תנאים, הראשון , על ההורה לזהות את אותו פוטנציאל, להמשיג ולדייק אותו עבור ילדו והשני, עליו ליצור את ההזדמנות ולאפשר את הסביבה בכדי שילדו יממש בה את הטמון בו. לדוגמא, אם נולד ילד עם פוטנציאל אומנותי גבוה, הרי שראשית על ההורה לזהות יכולת זו ובכדי לממש אותה יהיה על ההורה לאפשר לו להתנסות בפרקטיקה אומנותית. התפקיד ההורי מייצג מעבר דרמטי בחיי האדם בו הוא נדרש לקחת אחריות על דמות נוספת שאינה הוא, כאשר אחריות זו כוללת גם אספקט חינוכי, הדבר דורש ממנו לנסח לעצמו תשובות לשאלות מהי אותה אחריות הורית? ובאיזה אופן מממשים אותה? בכדי לענות על שאלות אלו, יהיה עליו לצעוד צעד אחד אחורה ולבחון שתי הנחות יסוד עמוקות יותר מהן נגזר התהליך החינוכי, מהו משמעות הקיום וכיצד יש לממש אותו עליהן מעט ארחיב מיד. למרות שעל פי רוב אין האדם מהרהר בשאלות אלו באופן שיטתי, הוא מחזיק בתשובות אינטואיטיביות אשר לרוב משחזרות את המוכר לו והפנם במהלך חייו. ג'ובראן מזמין את ההורה (או כל סמכות מגדלת) לעצור ולשאול את עצמו שאלות אלו דרך בחינת התהליך החינוכי המתקיים בינו לבן בנו. למרות ששאלות יסוד אלו, הן מופשטות ועמוקות ולרוב עם תשובות עמומות, יש להן ערך ומשמעות פרקטים יום יומיים ביחס לבחירות שאדם לוקח בחייו. 1. מהו הקיום? או במילים אחרות מהי משמעות החיים (בהנחה שיש כזו), שאלה אשר מגדירה לאדם מהם החיים "הראויים" ומהם אותם ערכים "נכונים" אליהם יש לחנך. שאלה זו מנחה את האדם כיצד לחיות, לאן לשאוף ומה עליו לעשות בכדי להשיג משמעות בחייו. לדוגמא: האם מטרת הקיום להיות מאושר, להיות עשיר, להיות אמיץ, להיות בעל משפחה, להנות מכל רגע, לעסוק בלמידה של דרכי האל וכ'.כל תשובה מובילה לנתיב חיים אחר ובאופן ישיר למהלך חינוכי אחר. 2. מתוך התשובה לשאלת המשמעות והגדרת החיים הראויים גוזר האדם את התשובות לשאלה כיצד עושים זאת, מהי הדרך להשיג את אותו הישג התפתחותי קיומי. שאלת האיך מובילה לבחירה של צורת חיים, מיקוד ההשקעה שלו, אחרי שענינו על שאלות לא פשוטות אלו, ג'ובראן פורס את משנתו ביחס לאופן בו הוא רואה את התהליך החינוכי אך מזהיר מנטייה אנושית שגויה אשר לרוב הינה לא מודעת סמויה מן העין אשר עלולה לפגום בתהליך. ג'ובראן מזהה כשל התפתחותי אשר במסגרתו ההורה אשר מממש את אחריותו החינוכית דרך השלכה של עולמו הפנימי על ילדו באופן שעושה בילדיו שימוש למילוי צרכיו, הוא רומז לכך שההורות הופכת להזדמנות לעשות תיקון לכישלונות או פספוסים אשר ההורה חווה בחייו בעברו ובכך הוא חוטא לתכלית ההורית עליה כתבתי בתחילת הדברים. ג'ובראן מכוון למצב בו ההורה (כנראה שלא ביודעין ועם כוונה) מממש את עצמיותו באופן שעושה בילדיו שימוש למילוי צרכיו, או במילים אחרות, הילד הופך להיות אמצעי עבור ההורה ומשאב למילוי צרכיו הנרקיסיסטים ולא תכלית משל עצמו. ג'ובראן מדליק נורת הזהרה ממצב כזה ומציב בפני ההורה אתגר התפתחותי , עליו יהיה להשהות את צרכיו הנרקיסיסטיים על מנת לאפשר לילדו לגדול באופן שמותאם לצרכיו. עליו למקד את השפעתו על זיהוי הפוטנציאל של ילדו ולספק לו את התנאים שיאפשרו לו לבצע את תהליך הגילוי וההתהוות של עצמיותו. ג'ובראן מודע לכך שהדבר יכול לפגוע במימוש הפנטזיות ההוריות עליהן חלם ההורה (הורה שרוצה שבנו יהיה... ולא ...) ועם זאת אומר לו בדרכו העדינה, אתה תמלא את ייעודך ההורי רק אם תדאג שהילד שלך יתפתח ויגדל להיות הוא (ולא כדי שיהיה גרסה מתוקנת של עצמך) הוא מכיר בכך שמימוש האחריות האתית הקשה הזו מאלצת את ההורה לבחון לא מעט מצבים בהם הדבר יוצר קונפליקט פנימי ומציע על מה שבעיניו היא הבחירה הנכונה. אין הדבר פסול כלל ועיקר את הרצון להקנות לילד ערכים אשר תואמים את השקפתו של ההורה ביחס למה הם החיים הראויים, ההפך, זהו התהליך החינוכי הטבעי, אולם, עליו לעשות את כל זאת מבלי להסליל אותו אל מתווה הווייתי אשר מקיים את עצמיותו של האב. עליו לזכור כי הדבר הנתפס בעיניו כראוי הינו ביטוי של עצמיותו שלו ויתכן ואף רצוי כי בנו יבחר בנתיב אשר מתאים לעולמו הפנימי הנפרד והשונה מזה של הוריו, יהיה על הילד לגלות מהו הראוי עבורו, לנסח לעצמו תשובות איתן הוא יהיה שלם ביחס לשאלות היסוד הקיומיות. תהליך חינוכי ראוי מוביל להפרדות ברבדים שונים של הקיום ואולי הקשה ביותר להכלה הוא זה בו הילד בוחר נתיב חיים שונה ויפעל בעולם בצורה שונה לגמרי. יותר מזה, ג'ובראן אומר, שעת הילד יגדל להיות מי שהוא , היא, היא ההוכחה כי התהליך החינוכי צלח. ג'ובראן מזמין את ההורה למשימה התפתחותית קשה, ומבקש ממנו לסמוך על עצמו ועל ילדו באופן אפריורי, לסמוך על תהתליך ההתפתחותי שיוביל למימוש ראוי של חייהם, להאמין כי אם יהיו מוכוון לקשב ואמונה בבנו רק מעצם היותו בנו תושג התלכית ההורית. המרכיב החינוכי וההתפתחותי במכלול התפקיד הפיקודי הוא במובנים רבים מורכב יותר מהתפקיד ההורי וזאת משום שמימוש אחריותו של המפקד היא קודם כל למשימה עליה הוא מופקד כביטוי של עקרון המלחמה הראשון בתורת הלחימה הצהלית של דבקות במשימה לאור המטרה. הדבר יוצר כמובן קונפליקט בסיסי אשר מאפיין את כל תפקידי הפיקוד מהזוטר עד הבכיר ביותר אשר מתאר את המתח שבין מימוש המשימה לדאגה לאנשים. עמידה במשימה כערך ראשון מבין שווים בתרבות הצבאית כמעט בהכרח הופכת את הפקוד למשאב אשר תפקידו לממש אותה ובכך היכולת לראות אותו כתכלית משל עצמו הופכת מורכבת יותר. אין ספק שהיכולת לנווט בסבך המורכבות ולהחליט מתי המשימה חשובה מהאנשים ישאר לעולם אתגר ללא כללים ברורים ולהיות מתח מרכזי בהובלת פקודים. הפיקוד המשימתי מהווה את פילוסופית הפיקוד המרכזי בצה"ל, ככזה הוא מניח שכל דרג הוא המתאים ביותר להבין את תמונת המצב הרלוונטית עבורו והינו הסמכות המיטבית לקבל החלטות עבור המשימה המסוימת שלו. כדי לעשות זאת הוא צריך להיות עצמאי ובעל סמכות לקבל החלטות משמעותיות. רציונאל זה מצביע על הערך הגדול בבניית עצמיותו וזהותו הפיקודית של הפקוד , על כן פיתוח הפקודים אינו רק אספקט אתי (אולי כפי שהשיר מצביע עליו) , כי אם בעל משמעות מקצועית ההכרחית למימוש ייעודו של הצבא. מצאתי שאחת הדרכים שמסייעות בניהול המתח הזה היא דרך האהבת הפקודים, אהבת המפקד את פקודו מאפשרת את ההירתמות של הפקודים למפקדו אשר משמעותה הפסיכולוגית היא מצב בו הפקוד מוותר על צרכיו ההתפתחותיים לטובת המפקד שלו (או המשימה המיוצגת על ידו). אהבה זו אל לה להיות אמצעי, אל לה להיות מצומצמת, אל לה לשרת את צרכיו של המנהיג לקבל תמורה אליה, אהבה זו צריכה להיות אהבת חינם הנובעת ממימוש האחריות הפיקודית ואהבת האדם כערך אפריורי אשר המפקד בוחר בו יום יום. הפסיכולוג אריך פרום ראה באהבה את התשובה לבעיית הקיום האנושי ולחוויית הבדידות אותה ראה כאם כל המצוקות‏. הוא קבע כי האהבה היא אמנות, שיש ללמוד אותה מבחינה תיאורטית ויישומית, כשם שלומדים מוזיקה, נגרות או הנדסה. את האהבה הגדיר כ"השגת אחדות בינאישית בהתמזגות עם נפש שנייה"‏, והריסת המחיצות המבדילות בין האדם לזולתו. עוד קבע שלכל צורות האהבה יש יסודות משותפים והם: 1. דאגה (care) פעלתנית לחייו והתפתחותו של מושא האהבה . 2. אחריות לקיומו הפיסי או לצרכיו הנפשיים של מושא האהבה. 3 כבוד - לראות את האדם כמות שהוא, לחוש בעצמיותו הייחודית ולדאוג שיתפתח כפי שהוא. 4. ידיעתו והכרתו של האדם, לחדור אל סודו, ולהיות איתו בברית‏. למרות הסכנה בקליאשתיות אני סבור שראוי לסיים את הפוסט הזה בציטוט האלמותי שמזקק בעיני את מהות הפיקוד שתבע דוד בן גוריון "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות-הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך"

More

פרואקטיביות בעבודה

מה הקשר בין שעות הפנאי של העובד לבין התנהגות פרואקטיבית בעבודה? תקציר המאמר המובא כאן עוסק בקשר החשוב, אם כי אינו נחקר דיו, בין הזהות והחוויות של העובד מחוץ לשעות העבודה לבין התנהגותו במסגרת העבודה. באופן ספציפי המחקר בחן את האופן שבו פעילויות שונות ותחושות מסוימות של העובד בשעות הפנאי, משפיעות על ההתנהגות הפרואקטיבית שלו ביום שלאחר מכן. המחקר הנוכחי לא מספק את כל התשובות ואף לא מתכון לפעולה מיידית עבור מפקדים. בכל זאת, הוא מדגיש את החשיבות של התפיסה של העובד כאדם שלם ומורכב, אשר פועל ומושפע ממספר זירות במקביל ומכאן הרלוונטיות שלו דווקא עכשיו - בתקופה שבה השחיקה והלחץ הולכים וגוברים. בתוך כך נדרש לקחת בחשבון שהקשרים הסיבתיים שנראים לפעמים ברורים מאליהם, הם בעצם מורכבים הרבה יותר מכפי שנדמה. לחצו לכניסה למאמר המלא

More

פודקאסט מה יותר יעיל - חוסן או חיסון?

מאת דן שוורץ

More

פודקאסט איך מנהיגים מניעים אנשים? - הנעה פנימית לעומת חיצונית

מאת סיון צבי

More

ה"אי" באי-הוודאות

כתיבה: מיכל נאור תבור. דמיינו לעצמכם שאתם פותחים את העיניים ורואים רק חול מסביב. אתם לא בדיוק מבינים מה קרה או איך הגעתם לפה. עוברות כמה דקות עד שאתם מצליחים להבין מה קרה לכם. עכשיו יש לכם אפשרות לשקוע בסיטואציה או להבין שאתם צריכים לנהל אותה, עכשיו, כי החיים שלכם תלויים בצעד הבא שתעשו. תא"ל במיל' דרור פלטין לא צריך לדמיין את התרחיש הזה, ב13.7.08 הוא היה שם וחווה בדיוק את הרגע הזה שבו היה צריך להתנהל מתוך אי הוודאות בשביל להציל את החיים שלו. הוא יצא לעוד יום שגרתי, עבורו, אימון צניחה נוסף עם החיילים שלו שהיה אמור להיות בין האחרונים לפני פרישתו. הוא לא ידע שהצניחה הזאת תוביל אותו למסע חדש ומפרך, בניסיון לחזור לעצמו. במהלך הצניחה פרק פלטין את כתפו, דבר שהוביל אותו לחוסר יכולת לפתוח ולתפעל את המצנח כפי שעשה עשרות פעמים קודם לכן ובסופו של דבר גרם לו להתרסק אל הקרקע בעוצמה קשה מאוד וכמעט לאבד את חייו. היכולת של פלטין לקבל החלטות מהירות, כאשר הוא שוכב בחול בנקודה שהוא אינו יודע היכן היא, עוד לא מבין בדיוק מה ואיך זה קרה, הצילה את חייו.[1] "החיים הם מה שקורה לך, בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות" (מתוך: "ילד יפה", ג'ון לנון) את הכתיבה הזאת התחלתי בניסיון להבין, איך "מתארגנים" בשנה שבה אי הוודאות היא המובילה בחיינו. שנת 2020 כנראה תכתב בדפי ההיסטוריה בעקבות מגפת הקורונה שפקדה את העולם - סגרים, ריחוק חברתי, קריסת מערכות בריאות ועוד ועוד. ואז 2020 הסתיימה וכולנו התחלנו לנשום קצת לרווחה, החיים התחילו לחזור למסלולם ואנחנו "כהרגלנו בקודש" התחלנו לשכוח את כל מה שהבטחנו לעצמנו שנמשיך לקיים. עכשיו אי הוודאות שבה אלינו, הפעם מדלת אחרת, עם אופי קצת שונה ומחזירה אותנו לשוב ולחשוב איך מתארגנים הפעם. "העולם המודרני" מזמן לנו אירועים רבים שכרוכים ברמות שונות של אי ודאות. הדבר נכון במיוחד לזירה הצבאית – "ממלכת אי הודאות". כל מפקד בצבא מכיר ויודע עד כמה הוא פועל במציאות מלאה אי ודאות הן במצבי חירום והן בשגרת היומיום. התקופות האחרונות מביאות אותנו לעסוק הרבה בשאלות – ממתי עד מתי, כמה זמן זה יימשך, האם יש 'דד ליין' לתקופה הזאת ועוד. למה ההגדרה הזאת, של זמן, מייצרת אצלנו תחושת וודאות? הרי עצם הידיעה אינה מאפשרת לנו לשלוט בזמן, להריץ אותו קדימה או לקצר אותו. אז מה זה כן משרת עבורנו? העיסוק בהגדרות של זמן ולמה הן משמשות אותנו, מדוברות ונחקרות לאורך ההיסטוריה. התיעוד הראשון של ניסיון למדוד ולייצר מרחבי זמן הוא, בהערכה, מלפני שלושים אלף שנה והוא כנראה שימש את השאמאנים בהערכות הקשורה למולד הירח. [2] במאמרו "צורות היסוד של החיים הדתיים"[3] חוקר אמיל דורקהיים את ראשית דרכה של הדת. אולם, בשונה ממחקרים אחרים המרכזיות של המאמר עוסקת בצורות הפורמאליות, בפרקטיקות של חיי הדת. לטענתו הדת מהווה מקור לחיים ולמבנים החברתיים שאנחנו מכירים היום. הדת הרוחנית נותנת מקום לעיסוק בשאלות של אי וודאות והדת הפרקטית מאפשרת לנו לחיות לצד אי הוודאויות הללו בחברה. הפרקטיקה היום יומית מאפשרת לנו לממש יציבות ובהירות בחיי היום יום שלנו. אנו נולדים לתוך התבניות הפרקטיות הללו, גם אם אנחנו לא חיים בעולם של דת ולכן כשהן נשברות או אינן ניתנות ליישום העיסוק באי הוודאות קרב והופך להיות עיקרי יותר. מכיוון שאיננו רגילים ומתורגלים לעסוק בה, כאשר היא מגיעה היא מעוררת בנו דברים עמוקים כמו פחד, בהלה, דריכות ועוד. במחקר שנערך על החיים "בצל" אי הוודאות, נמצא כי אנשים מסופקים ומאושרים יותר הם אלה שנצמדים פחות לתכנונים יומיומיים בטוחים. בנוסף, נמצא כי אנשים שלומדים לאמץ את אי הוודאות ולחיות לצידה מתמודדים טוב יותר עם שינויים ומוצאים עצמם פחות חרדתיים.[4] הפרקטיקות הנדרשות לנו בתקופה זו הן, תרגול של התמודדות עם אי וודאות בחיי היום יום שלנו ויצירת איים, פנימיים שלנו שיוכלו להיות מוחזקים גם כאשר המרחב החיצוני לנו, פרוץ ונמצא תחת אי וודאות. אז מה אפשר לעשות בזמני שגרה על מנת "לתרגל" תפקוד בזמני אי וודאות: למשל: 1. אתגרו את הפקודים שלכם לנסוע ממקום למקום ללא שימוש ב'וויז' או צאו איתם לניווטים קצרים בשטח שאתם מכירים, בלי אמצעים טכנולוגיים רבים. – זה יאפשר להם לתרגל התמודדות עם אי וודאות. 2. שימו בלו"ז השבועי עוגנים קבועים, כאלה שניתן לקיימם בכל מצב. למשל: מד"ס 3 פעמים בשבוע, שיחת פתיחת בוקר/סיכום יום בכל יום ועוד. עוגנים מאפשרים לנו להמשיך לנוע בחיים גם בתקופות של חוסר וודאות. 3. למדו את הפקודים שלכם לקבוע לעצמם "עוגן" אחד קבוע שניתן לקיימו גם בתנאי אי וודאות. למשל: שימוש במדיטציה, קריאת חלק מספר, האזנה למוזיקה לפרק זמן קבוע, תרגול נשימות ועוד. 4. אתגר/ שינוי = הזדמנות. בכל פעם שעולה בפני הפקודים שלכם אתגר, או צורך לשנות לוז שנקבע מראש, פיתחו את השיח באילו הזדמוניות עולות בעקבות האתגרים או השינויים האלה? - זה יאפשר להם לתרגל את זה שכל תכנון הוא בגדר "אולי" ולא עובדה מוגמרת. במקרה של תא"ל במיל' פלטין, סביר להניח שהתרגולים הרבים שעשה למצבים אפשריים שעלולים לקרות בצניחה, עזרו לו באותו הרגע שבו היה צריך "לאפס" את המחשבות ולחשוב באופן יצירתי על הכלים שיש "בידיו" באותו הרגע. תרגול של התמודדות במצבים לא צפויים, עשוי להפחית בהרבה תחושות לחץ ומתח במצבי אי וודאות. התייחסו לזה כמו עוד שריר, ככל שתאמנו אותו יותר כך הוא יתחזק ויהיה גמיש יותר בעת הצורך. ולבסוף זכרו, אנחנו לא רוצים לוותר על תחושות הלחץ והמתח לגמרי מכיוון שהיא גם משמשת כמנגנון כוונון והכוונה עבורנו. המטרה היא שהיא תהייה בחיינו במינון מאוזן. [1] אל"מ דרור פלטין ניצחון הרוח - פרפקט הרצאות (perfecthr.co.il)
[2] https://www.masa.co.il/article/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F/
[3] https://www.textologia.net/?p=16176
[4] חיים באי ודאות: איך מתמודדים עם החרדה - ומה יכול לקרות? - גלובס (globes.co.il)

More

פודקאסט על כוחן של שאלות לא שגרתיות

מאת מירב רוזנמן

More

בול בפוני- הפודקאסט על אנשים וארגונים

בפודקאסט ׳בול בפוני׳, בהפקת בת חן פרימור היא תכנית על אנשים וארגונים. בכל פרק מתמקד בתופעה אחרת הקשורה בארגונים בני זמננו, במטרה להעשיר מנהלים ואנשי מקצוע בידע להבנת תופעות חברתיות בהקשר הארגוני, בכלים לייעל תהליכים גדולים וקטנים, ובמיומנויות וההרגלים להיות קצת יותר טובים מחר מאשר היום. האזנה נעימה

More

פיתוח הון אנושי בעידן הנוכחי ולאור הקורונה

מזמינה אותכם לקרוא את המאמר באתר של ATD שעוסק בפיתוח ההון האנושי בעידן הנוכחי ולאור הקורונה. במאמר ישנה סקירה של buzz words ששווה להכיר בתחום והמלצות ממוקדות. פיתוח ההון האנושיבעידן פוסט קורונה- מA- עד Z

AI and analytics: אינטליגנציה מלאכותית כשחקן משמעותי בפיתוח עובדים ולמידה. חוויות למידה אישיות,
סימולציות ומשחוק (gamification), כריית מידע לבחינת ה-ROI של תכניות פיתוח מנהלים. אינטגרציה של
מידע על ביצועי עובדים, שימור, מחוברות ולמידה.

Budgeting: חברות רבות נאלצו לבצע התאמות בתקציב במהלך הקורונה ובהתאמה היה צורך להצדיק את
ההוצאות בתחום זה. חשוב לרתום את הארגון להשקיע מחדש כעת. :Credentials and Certification נושא ההסמכות בעלות התוקף הרשמי בארגון כגורם במכלול השיקולים של עובדים בעת גיוס או עזיבת הארגון. עד כמה חשוב לעובדים וללקוחות? נחוצה מפת דרכים לטובת תכנון ההשקעה של הארגון בהיבט זה ולטובת היכרות העובדים עם הנושא כחלק מניהוג הקריירה שלהם. :DEI-Diversity, Inclusion andEquity ניכרת השקעה רבה מאוד בנושאים אלו בעקבות תנועות הצדק החברתי שקמו בשנים האחרונות. הקפדה על מגוון אתני, גזעי ותרבותי, נגישות לכל והוגנות. :Evaluating Impact מדידת אפקטיביות של תכניות פיתוח ההון האנושי והצגתה להנהלה (שימוש במתודות כמותניות ואיכותניות) בתקופות של אי ודאות בארגון חשוב במיוחדלהציג את הROI- של התכניות. Free, Free, Free! ישנם הרבה תכנים וכלים הזמינים ללא עלות (כלים לסיקור, מפגשים וירטואליים) כדאי להנגיש את הכלים האלו לעובדים ולמנהלים. :Generational Similarities andDifferences הארגונים היום הם רב דוריים, חשוב להכיר היטב כל קבוצה ולהתאים את פיתוחה לצרכיה. דור הבייביבומרס יוצאים משוק העבודה, מילניאלז עוברים לשורות ההנהלה. האם יש להם את כל הכישורים הנדרשיםלשם כך? הבדלים בין דוריים משפיעים מאוד על הבטים כמו שיתוף פעולה ותקשורת. :Hybrid ארגונים רבים מתכננים לשמור על המודל ההיברידי- שילוב עבודה מרחוק עם עבודה מהמשרד הפיזי. חשוב לעסוק באופן בו צוותים יכולים למנף מודל זה. צריך לעזור למנהלים למצוא ולאמץ את ה-best practices בתחום (למשל, ניהול והערכת ביצועיםבצוותים היברידיים) בנוסף, כפי שהארגונים הם היברידיים כך יהיו גם רוב תכניות פיתוח המנהלים. המונח המקובל הוא learning,blended צריך להמשיך ולגלות איזה סוג של שילובים יובילו לאפקטיביות המקסימלית. :Innnovation ארגונים היו עסוקים בשנה האחרונה בהישרדות (שלהם ושל אנשיהם) ויזדקקו לחדשנות והמצאתיות כדי לצאת מהמשבר. צריך לעזור למנהלים לבנות תרבות שמעודדת יצירתיותלצד כלים מעשיים כגון איך לנהל סיעור מוחות אונליין. :Just-in-time, Directed Selfand On-Demand מרבית האנשים עסוקים ולא תמיד הלמידה/התפתחות נמצאת בראש סדר העדיפויות בארגון/אצל הפרט. לפעמים יש צורך בגישה מהירה למידע ספציפי ותחום. יש לספק לעובדים עצמאות רבה יותר בפיתוח האישי שלהם, למצוא דרכים לייצר בארגון גישה לידע כשצריך אותו, בין היתר ע"י שימוש במובייל. לעזור לעובדיםלבחור מה, איך, איפה ומתי ללמוד. :Knowledge Management גישה שיטתית להשגת המטרות הארגוניות ע"י יצירת, שמירת, שיתוף וניהול הידע הארגוני לטובת הבטחת זרימת מידע וידע לאנשים הנכונים ובזמן הנכון. חשיבות ניהול הידע עולה בעידן העבודה מרחוק. לא תמיד ארגונים מתעדפים את הנושא על אף חשיבותו הרבה לשיפור ביצועי הארגון. :LMS, LRS, LXP כלי למידה בארגונים/מערכות ניהול למידה/פורטלים... צריך לוודא שכלי ניהול הלמידה הם אג'יליים ופונקציונליים ומאפשרים להוסיף, לשנות ולשפר תוכן. :Microlearning ככל שהלמידה עוברת יותר ויותר לאונליין העובדים רוצים אותה יותר קצרה, ממוקדת ובמנות קטנות לעיכול (למידה בגישת יו טיוב) לתת מענה לצורך מהר ככל הניתן באופן שמגייס ומחבר את העובדים. :Needs Analysis יש צורך לאבחן את רמת הידע של העובדים, מה הם צריכים לדעת במסגרת תפקידם, כיצד הם לומדים באופן המיטבי ואיך להעריך את הידע שלהם לאחר ההכשרה. ניתוח צרכים הוא תהליך שיטתי שמאבחן את המצב הרצוי והמצוי בהקשר לכשירות העובדים לתפקידם. :Obsolescence טכנולוגיות משתנות באופן תדיר, וכך גם הכשרות העובדים עשויות להיות מיושנות ולא רלוונטיות. חשוב לאפיין האם הבעיה היא בתוכן או בטכנולוגיה. :Performance Management העבודה מרחוק האיצה את ההבנה שמערכות ניהול הביצועים הנוכחיות חייבות לעבור שינוי. תהליך הreview- השנתי נחשב למיושן, גזלן זמן, בירוקרטי ולא אותנטי. מודלי עבודה גמישים מזמינים לתקשורת ופידבק רציפים יותר בין מנהלים לעובדים להבהרת ציפיות, הצבת יעדים, מתן משוב ואימון וסקירת ביצועים. :Qualifying Partners, Suppliers and Vendorsand עבודה עם ספקים חיצוניים לטובת למידה והכשרה של העובדים הופכת לשכיחה. במיוחד בתקופות של אי יציבות בשוק חשוב לוודא שההתקשרויות ניתנות לביטול- טכנולוגיות ומתודולוגיות משתנות באופן תדיר. :Reskilling and Upskilling הקורונה האיצה את הטרנספורמציה הדיגיטלית. reskilling מתייחס ללמידת מיומנויות חדשות ע"י העובדים לטובת יכולת לבצע תפקידים אחרים, upskilling מתייחס לשיפור הביצועים בתפקידים הנוכחיים. שניהם יכולים להתבצע בלמידה פורמלית, מנטורינג או אימון. גם מומחי פיתוח המנהלים צריכים לבחון האם יש להם gaps skills למשל בשימוש בדיגיטל ובכלים ללמידה/עבודה מרחוק. :Science-Backed Learning מדעי הלמידה כתחום מבוסס מחקר שצובר תאוצה. ישנם מחקרים רבים על פעולת המוח בהקשרי למידה. :UX-User Experience ישנה חשיבות רבה לממשק בין המשתמש ופלטפורמת הלמידה, בפרט שמרביתה מתבצעת אונליין. הלמידה צריכה להיות אינטואיטיבית ונעימה. :Virtual כיתות וירטואליות וובינרים הפכו לשכיחים בשנה האחרונה. כעת כאשר ניתן לחזור גם למפגשים פיזיים חשוב לשקול את התועלות והמחירים של כל האפשרויות לטובת מיקסום האפקטיביות. יש צורך לשדרג טכנולוגית את האמצעים לפני שיהפכו למיושניםו להפרד מאלו שאינם דרושים עוד. סימולציות מציאות מדומה הופכות היום ליותר ויותר שכיחות. :Wellness and Work-Lifeand Balance העבודה מרחוק אמנם מייצרת גמישות מסוימת עבור העובדים אך גם מעלה את רמות המתח ומאתגרת את ה-WLB. זה הזמן לתמוך בעובדים ולעסוק בנושאים כדוגמת ניהול זמן, ניהול פרוייקטים ומיומנויות שיתוף פעולה, לצד מיומנויות תקשורת בצוותים וניהול ישיבות. חיוני להשקיע משאבים גם בקידום הרווחה האישית, בריאות נפשית וניהול מתחים. :Zoom הקורונה שינתה את תפיסותיהם של אנשים לגבי פגישות אונליין. ישנן הרבה תועלות לצד מחירים. חשוב להיות בקיאים ברזי הפלטפורמות למפגשי עבודה מרחוק ולוודא שכלל הארגון שולט במיומנויות אלה. לקריאה לחץ כאן להית' יעל נוה, סוציולוגית ביה"ס לפיקוד ומנהיגות

More

סיימון סינק מראיין מפקד בכיר בצבא האמריקאי

בפודקסט הבא סיימון סינק משוחח עם בריגדיר ג׳נרל (תת אלוף) מייקל דרוולי, מפקד טייסת קרב עטור ניסיון ועיטורים בצבא האמריקאי. בשיחה הם משוחחים על החוויות המשמעותיות במסגרת שירות צבאי וכיצד הדבר מעצב את הקשרים בצוות, וכנגזרת מכך - כיצד מתאפיינת מנהיגות בצבא. נושאים שעלו בשיחה: מקור היכולת/הסכמה להקריב את עצמך (לא למען המדינה, בזכות האהבה לחברים לצוות) ההבדל בין קולגות בארגון אזרחי לבין קולגות בצבא (״עמיתים״ לעומת ״אחים״, בהתאמה) משמעות של בחירות שגויות בין שני העולמות (״אתה מפוטר״ מול ״איכזבת את החברים שלך ואת הפקודים שלך״) הקשר בין התמודדות עם שנת הקורונה לבין הצורך בעיבוד רגשי לאחר השתתפות במבצעים צבאיים התרומה המשמעותית של קשרי חברות עמוקים (וישירים) שמתגבשים במסגרת הצבאית הבדל בתפיסות מנהיגות מפקד בצבא למנהל באזרחות (״להוציא את הפקודים לאזרחות בגרסה משופרת של עצמם״ לעומת - ״לספק רווח לבעלי העניין״). התפיסה הראשונה יוצרת יחס אחר לאנשים: דאגה לאדם, דאגה למשפחתו, זיהוי וחיזוק חוזקות ומימושן, חיבור הפרט לצוות וגיבוש הצוות. חינוך הפקודים מתוך הניסיון שלי כמפקד, לא רק מההצלחות, אלא גם מהכשלונות (לא מייצר מודל בלתי ניתן להשגה, ביטוי לערך הצניעות, פגיעות שמקדמת אמון הדדי). ההבדל בין יחס לאנשים כמשפחה לעומת אנשים כצוות.


להאזה: האזנה נעימה, רועי אדלשטיין

More

🎞הממשלה (Borgen)- סדרת דרמה עלילתית

הסדרה הממשלה הינה סדרת דרמה עלילתית מדנמרק שעוסקת בעלייתה לשלטון של ראשת ממשלה טרייה בעלת ניסיון פוליטי לא מבוטל אך באופן יחסי ניסיון לא רב במנהיגות והובלה, היא לומדת בדרך הקשה את משמעויות היותה בעמדה מנהיגותית: ציפיות המונהגים ממנה, חשיבות הפעולה התקשורתית, התמודדות עם יריבים פוליטיים, והתמודדות עם האתגר הגדול של שמירת האני מאמין הפוליטי והמקצועי שלה, עמידה על עקרונות מוסר ואתיקה כל זאת במקביל לניסיון לשמירת האיזונים האישיים בין התפקיד התובעני לחיי משפחה. הסדרה בשפת המקור הדנית מעט קשה לשמיעה אך מתורגמת לעברית היא משוחקת היטב ומהווה ועבור מי שעוסקים.ות בדילמות מנהיגותיות בדגש על מנהיגות נשית, היא יכולה להוות בסיס לחשיבה על דילמות וקשיים בתפקיד ואף מקור להזדהות. טריילר: הסדרה זמינה לצפייה בנטפליקס בברכה, עד שירצקי

More