My Items

תקציר המאמר עוסק בנושא הכואב אך החשוב של הרג מטווח קרוב בשדה הקרב. כותב המאמר מנסה להעמיק עוד פנימה בתפיסות של לוחמים לפעולת ההרג, אשר בספרות מסווגות לרוב כתגובות טראומה וקושי או לחילופין כתפיסה של פעולה ההרג כטבעית והישרדותית בשדה הקרב. לצפייה במאמר המלא

מפגש עם מוות של חבר צוות מביא עמו אתגרים והתמודדויות המשפיעים על הדינמיקה הקבוצתית והמנהיגות ביחידה. המסמך המובא כאן עוסק בהשפעותיו של מוות פתאומי ביחידה על התנהגות קבוצתית והאופן שבו מנהיגות באה לידי ביטוי במצבי קיצון. ממצאי הפרק התבססו על תצפיות שנערכו על יחידה צבאית של צבא אוסטרליה, במסגרת משימת "peacekeeping". הפרק מבקש לבחון את ההשפעה ה"משבשת" שיש למוות, פרקטיקות ואסטרטגיות להתמודדות עמו כמו גם ריטואלים חברתיים. לבסוף, מציע הכותב מספר המלצות לפיתוח מנהיגות הנוגעות להתמודדות עם מוות וסיטואציות קיצוניות. בהקשרים נוכחיים, מאמר זה מהווה נדבך חשוב בהתמודדות עם לחימה מתמשכת וההשפעה של מפגש עם המוות על היחידה האורגנית ומפקדיה. על אף שישנם הבדלים בין הצבאות ובין המשימות המתוארות בפרק זה והמשימה הצה"לית הנוכחית, לדברים המובאים בפרק זה יש את הפוטנציאל לתרום לסוגיית המוות ביחידה הצבאית. לצפייה במאמר המלא

מאמר זה בחן את השפעת סוג המנהיגות על נכונותם של אנשי צבא לבקש עזרה נפשית. המאמר מציע כי סטיגמות על עולם בריאות הנפש, במיוחד בקרב אנשי צבא, מהוות מחסום בפני חיפוש עזרה נפשית. טיבה של המנהיגות הצבאית בהקשרים אלו עשויה להשפיע על דפוסי הפנייה לעזרה – הן לחיוב והן לשלילה. ממצאי המחקר מראים כי חווית המנהיגות של הפקודים והמשוחררים השפיעה באופן מובהק על עוצמת הסטיגמה ועל הנכונות לבקש סיוע נפשי. אנשי צבא וחיילים משוחררים שחוו מנהיגות הרסנית היו בסבירות גבוהה יותר לדווח על הפנמה של הסטיגמה, מה שהפחית את הסבירות לפנות לעזרה. מנהיגות תומכת, לעומת זאת, הייתה קשורה בסבירות גבוהה לבקשת סיוע נפשי. העת הנוכחית ומלחמת ׳חרבות ברזל׳ הופכת מחקר זה לרלוונטי במיוחד עבור הצבא. מחקר זה מדגיש את תפקידו של המפקד בנכונות אוכלוסיית אנשי הצבא בהווה, אוכלוסיית המשוחררים ואנשי המילואים כאחד לפנות לקבלת תמיכה נפשית. לצפייה במאמר המלא

סקירה של עיקרי הנושאים במחקר המנהיגות העולמי לשנה החולפת. המסמך מרכז את המגמות הבולטות בחקר המנהיגות, כפי שעלה במחקרים אקדמיים וחברות ייעוץ עסקי. *המסמך מתמקד במחקרים עולמיים בזמן שגרה, ולכן לא עוסק בסוגיות הקשורות למלחמת 'חרבות ברזל' והשלכותיה. לצפייה במאמר המלא

ניתוח של רכיבי המנהיגות הצבאית כפי שעולים מתוך סיפורי מנהיגות בכלי התקשורת השונים לחצו לצפייה במאמר המלא

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם וכיצד משפיעים תהליכי פיתוח מיינדפולנס על שלוש יכולות מנהיגותיות מרכזיות – חוסן, מנהיגות בזמן משבר ושיתוף פעולה. ׳מיינדפולנס׳, או קשיבות בעברית, היא שיטה מבוססת מדיטציה הנועדה לטפח תשומת לב להווה, ללא ביקורת עצמית וללא שיפוטיות. במסגרת המחקר השתתפו 27 מנהיגים בכירים בתוכנית פיתוח מיינדפולנס בת 8 שבועות. משתתפי המחקר ענו על שאלונים הנועדו למדוד את כישורי המנהיגות כמו גם את עמדותיהם הסובייקטיביות של המנהיגים, בנקודות זמן שונות לאורך ההתערבות. הממצאים הראו כי ההשתתפות בקורס לפיתוח מיינדפולנס תרמה לתחושת הכשירות של המנהיגים, כמו גם שיפור יכולותיהם בשלושת המדדים הנבדקים. בהקשרי מנהיגות צבאית, מדגים המחקר כי שילוב של כלים מעולמות המיינדפולנס והמדיטציה, על אף שנדמים רחוקים מהמרחב הצבאי, עשויים לתרום לתפקוד של המפקדים בכלל הזירות. המפקד, בדומה למנהל, יכול רק להיתרם מחשיפה לכלים וטכניקות חדשות ומגוונות, המאפשרות לו לפתח מודעות עצמית גבוהה יותר, וכתוצאה מכך להשפיע גם על סביבתו המיידית. על אף שפרקטיקות המיינדפולנס אינן טבעיות או מובנות מאליהן למפקדים קרביים ומפקדים בצה"ל ככלל, פיתוח יכולות קשיבות רלוונטית מאוד לכישורים הנדרשים ממפקדים. לקריאת המאמר המלא

מטרת המסמך המובא להלן הינה סקירת היבטים שונים הנוגעים לשחיקה, הן במרחבים תעסוקתיים והן בהיבטי מנהיגות וצבא. סקירה זו מבוססת על מאמרים בנושא שחיקה בארגונים אזרחיים, במגזר הציבורי ובצה״ל. המסמך עוסק באופי השחיקה, מאפייניה, הגורמים התורמים להיווצרותה כמו גם גורמי חוסן ומניעה. לסיום, ישנה התייחסות להיבטי המנהיגות והשחיקה, כמו גם למחקרים שונים של שחיקה בצה״ל. אנו רואים חשיבות רבה בהתייחסות לשחיקה בצה״ל – הן בהיבטי שחיקה בקרב פקודים והן בקרב מפקדים. במרחב הצבאי, לשחיקה יש השפעה על לכידות, רווחת המשרתים ועל עמידה במשימה הצבאית. לצפייה במאמר המלא

מטרתם של תהליכי פיתוח מנהיגות היא לפתח את יכולותיו של המנהיג להוביל את מונהגיו בארגון בו הוא נמצא. המחקר הנוכחי ביקש לבחון תהליך פיתוח מנהיגות ייעודי למנהיגים חינוכיים באזורים המוגדרים כפריפריה חברתית-גיאוגרפית, כלומר, אזורים כפריים בעלי שיעור עוני גבוה בדרום-מזרח ארצות הברית. בליבו של תהליך זה עמדה קבוצת עמיתים ללמידת מנהיגות, הכללה מנהלי בתי ספר מ12- מרחבים שונים, לצד יועצים לפיתוח מנהיגות ונציגים פדגוגיים. על ידי ניתוח ראיונות עומק עם המשתתפים השונים וניתוח תצפיות לאורך התהליך, מציע המחקר ארבע תרומות מרכזיות לפיתוח מנהיגות – למידה מותאמת-אישית, התמקדות בתהליך, ייעוץ והנחייה וקבוצת עמיתים. מחקר זה רלוונטי למפקדי צה"ל וליועצים לפיתוח מנהיגות דווקא משום שהוא מתמקד בלמידת מבוגרים, ומציג מודל מתכלל ובו דגשים ללמידה אפקטיבית של יכולות מנהיגותיות. כמו כן, אפשר ללמוד ממנו על האופן בו ניתן ורצוי להעריך אפקטיביות של תכניות לפיתוח מנהיגות לאורך זמן. בהקשרים צבאיים, תהליכי פיתוח מנהיגות המשלבים ייעוץ, למידה עצמאית וקבוצות עמיתים של מפקדים יכולים לתרום רבות ליכולות המנהיגות בצה"ל. לצפייה במאמר המלא

נדבך מרכזי של מנהיגות הוא היכולת לייצר אמון בין המנהיג לבין המונהגים. במנהיגות הצבאית, יחסי האמון מושתתים בדרך כלל על דוגמה אישית, מקצועיות, הוגנות ודאגה לפרט. סגנון המנהיגות של המפקד ישפיע ויעצב את מערכת היחסים שלו עם פקודיו, שבתורה תחזק או תחליש את יחסי האמון. לצד זאת, ולאור העובדה כי המפקד מושפע מגורמים חיצוניים והסביבה בה הוא פועל, ניתן לומר כי סגנון המנהיגות יחווה שינויים ותנודתיות. המחקר הנוכחי ביקש לבחון את הקשר בין ביטויי מנהיגות מעצבת ואי-מנהיגות (faire-laissez) לבין תפיסת האפקטיביות של המנהיג ומידת האמון בו. זאת, על ידי דיווח שבועי של ביטויי מנהיגות שונים לצד דיווח עצמי אודות תפיסת האפקטיביות ומידת האמון. המחקר מצא כי מנהיגים מבטאים ביטויים של מנהיגות מעצבת לצד אי-מנהיגות באופן משתנה לאורך השבוע, וכי למנהיגות מעצבת יש השפעה חיובית על תפיסת האפקטיביות ומידת האמון במנהיג. כמו כן, הממצאים הראו כי בכוחה של המנהיגות המעצבת לתקן ולהוות "רשת ביטחון" לתקופות בהן ישנם ביטויי אי-מנהיגות גבוהים יותר. למעבר למאמר המלא

קמליה ויטנר, פסיכולוגית ארגונית בכירה, משוחחת עם אמיר אסנין, פסיכולוג ויועץ ארגוני בכיר, על המפגש בין התפקיד ההורי והתפקיד הפיקודי. מפקדים רבים מחפשים בשנים האחרונות את הדרך להיות הורה משמעותי ונוכח, וזאת במקביל למילוי תפקידים מאתגרים וטוטאליים במהלך השירות. בשיחה מרתקת זו עולים האתגרים והקשיים החברתיים, הרגשיים והקונקרטיים שעומדים בפני אבות - מפקדים. לצד זאת עולה העיסוק באופן בו המפקד יכול להשתמש באיכויותיו ובלמידה מניסיונו הפיקודי, לצורך נוכחות משמעותית בזירה המשפחתית.

מנהיגות היא אינטראקציה בין מנהיג לבין קבוצה. כשמפקד שומע התייחסויות שונות מחברי הקבוצה הוא מפרש דרכן את ההתרחשויות בקבוצה ובארגון ומגבש תמונת מצב שמסייעת לו לקבל החלטות. קול קבוצתי הוא אותו קול שעולה לעיתים מפרט אחד בקבוצה אך יש בו כדי לייצג שיח קבוצתי או מחשבה שמשותפת למספר חברים בקבוצה. המאמר הנוכחי דן בתופעה של 'קול קבוצתי' ומנסה דרך מחקר אמפירי לנתח האופן שבו המנהל תופס את הקול הקבוצתי - כחיובי או שלילי - וההשפעות שיש לכך. הנמען של הקול הקבוצתי הוא לרוב מנהל הקבוצה והוא יכול לתפוס את הקול כקול חיובי שנועד לקדם את מטרות הקבוצה ולשפר את עשייתה המשותפת, או לחילופין כקול שנועד לשים "מקל" בגלגלי הקבוצה דרך אזכור של כשלי עבר והצפת בעיות. בשני המקרים יש לכך השפעה ממשית על התשישות הרגשית של המנהל והנכונות שלו להקשיב, ובאופן עקיף גם על ביצועיו בארגון. מפקדים מתמודדים שוב ושוב עם קול קבוצתי )גם אם הם אינם ממשיגים אותו באופן זה( ועל כן יש חשיבות למאמר הנוכחי אשר שם זרקור על תופעה שנוגעת למנהיגות יומיומית. לחצו לכניסה למאמר המלא

ישנה הסכמה בקרב חוקרי המנהיגות כי מנהיגות איננה תופעה היררכית וחד-צדדית. בעידן הנוכחי, המנהיג נדרש ליכולות הובלה והנעה, לצד מיומנויות בין-אישיות גבוהות. בתוך כך, המנהיגות המעצבת היא מנהיגות שבכוחה לעצב ולהשפיע על המונהגים באמצעים שאינם היררכיים או סמכותיים במהותם. מנהיגות זו מאופיינת בדוגמה אישית, גירוי אינטלקטואלי, התייחסות פרטנית והשראה. שחיקה היא תופעה מוכרת בשוק העבודה, הנובעת ממאפייני עבודה הכוללים מתח מתמשך. שחיקה בעבודה באה לידי ביטוי בעייפות פיזית ונפשית, חוסר מוטיבציה וניתוק רגשי. מעבר להשפעה על העובד, שחיקה עשויה להשפיע גם על הסובבים אותו והארגון בכללותו.
מחקר זה מדגים את כוחה של המנהיגות המעצבת להשפיע לטובה על שחיקת עובדים. מנהיגות זו בכוחה להשפיע לטובה הן על המונהגים הישירים והן על המונהגים שתחתיהם. המנהיגות המעצבת מחזקת את המונהג, מפתחת בו כישורים חברתיים ומסוגלות רגשית, ומשפיעה על רמת השחיקה שיחווה בתפקידו. בהקשר צבאי, מאמר זה ממחיש כיצד מנהיגות מעצבת בקרב מפקדים יכולה להשפיע לטובה הן על הפקודים הישירים והן על הפקודים מדרג שני. לקריאת המאמר המלא -