דילמות בכניסה לתפקיד המ"מ

להלן חלק מהדילמות המרכזיות הנפוצות בעת כניסה לתפקיד: 1. סמכות מקצועית מול סמכות פיקודית המפקד הנכנס לתפקיד מצוי בדילמה הנוגעת להתמקמותו מול פקודיו. לעתים לפקודיו יש ידע ונסיון מקצועי רב יותר מאשר לו, דבר המקשה עליו לבנות את סמכותו הפיקודית מולם. לדוגמא: הגעת למחלקה ותיקה לפני כשבוע וכעת אתם בשלב האימון לקראת תרגיל פלוגתי כולל. המ"פ הכין אותך באופן אישי בצורה מאד יסודית לגבי כל בעלי התפקידים, כל הדרישות שלו מהתרגיל וכל הנדרש מהמחלקה גם בתחומים בהם אתה פחות בקיא. ביום האימון מציג החייל שלך, האחראי על כל נושא הקשר את האופן בו מתנהלים בקשר המחלקתי. אתה אינך בקיא בתחום זה ומרבית הידע שלך מבוסס עת התדריך שעברת לפני התרגיל. אם זאת, נראה לך כי הדרך שהוא מציג אינה הטובה ביותר למחלקה. 2. ציפיות הפקודים מול ציפיות רמה ממונה לעיתים קרובות קיימים ניגודים בין ציפיות המפקדים הממונים לבין ציפיות הפקודים מהמפקד. בכניסתו לתפקיד ירצה המפקד להוכיח את עצמו אל מול מפקדיו, ויחד עם זאת ירצה גם לבנות מערכת יחסים טובה עם חייליו, שבשלב זה בוחנים אותו. לדוגמא: בסוף הטירונות ולפני המעבר לאימון המתקדם המ"פ החליט כי כל הסגל יערוך בר-אור ביחד עם החיילים. אתה אינך מסכים עם ההחלטה וכשההחלטה הייתה בגדר שמועה אמרת למ"כים שלך שאינך מסכים עם ההחלטה. מאמצי השכנוע מול המ"פ כשלו, הינך מצוי מול המ"כים של מחלקתך ושניים מהם שסובלים מכאבים מתמשכים בגב וברגליים טוענים כי אינם מוכנים לבצע את הבר אור. 3. חידוש לעומת שמירה על הקיים דילמה בין שני קצוות בכניסה לתפקיד. האחת – "להיכנס לנעליים של מי שהיה לפניך" ולשמור על המצב הקיים מבלי לשנות דבר. לנסות ולהקטין את מידת הזעזוע בכניסה לתפקיד. השניה – "לשנות סדרי עולם" כלומר, לערוך שינויים מידיים ולהתמקם תוך הפגנת עוצמה. לדוגמא: בשבוע הראשון של בפלוגת המסייעת הבנת כי לפני פעילות, לא נערכים מסדרי ציוד. הלוחמים עומדים עם המ"כים והם נשאלים אם חסר להם משהו ולא נערכת בדיקה נוספת. כאשר שאלת לפשר הדבר ענו לך כי יש כבוד והערכה ללוחמים והם אינם ילדים קטנים, דבר העומד בסתירה גמורה לתפיסות המקצועיות והמבצעיות שלך. 4. מיקוד במשימה לעומת מיקוד באנשים מצד אחד קיים הצורך להוכיח תפקוד ודבקות במשימה, ומצד שני קיים הצורך לזכות באמון והערכה של הפקודים ולשמש עבורם דמות אליה ירגישו בטוחים לפנות. לדוגמא: יום שישי 12 בצהריים לפני שבת פלוגתית שבתומה מתחיל שבוע השדאות. סמל המחלקה מגיע אליך לחדר ומספר כי יש לו אורחים מחו"ל שנמצאים בביתו והוריו יכולים לבוא לאספו ולהחזירו במוצ"ש, הוא סיים את מטלותיו. ההחלטה על השבת הפלוגתית היא של המ"פ. 5. ריכוז לעומת ביזור סמכויות מחד, לרכז סמכויות מתוך חשש לאיבוד שליטה. מאידך, לבזר סמכויות מתוך חוסר ידע ו"לקיחת זמן ללמידה". בתוך דילמה זו נכנסת סוגיה הקשורה באיך מפתחים אחריות בקרב מפקדי המשנה (מ"כים, סמלים וכו'). לדוגמא: אתה מ"מ בבא"ח במחלקה בה אתה מרגיש שהמכים לא מספיק מגדילים ראש ולא לוקחים אחריות מרחיבה. אתה מרגיש שהם צריכים עוד לעבור דרך עד שתוכל לסמוך עליהם ב100%. ולכן אתה מקפיד שמשימות חשובות יעברו דרכך ואתה גם מקפיד לוודא את המכים אחרי משימות כדי שדברים לא יתפקששו. הסמל שיתף אותך כי המכים מרגישים שהם "צינור", שאתה ריכוזי מדי ולא מספיק מעצים אותם וסומך עליהם. אתה מצידך, מרגיש שאתה לא סומך עליהם בצדק, כי בפעמים שכן שחררת, אז משימות נפלו. אתה לקראת ישיבה עם הסמל והמכים ולפי המידע שמסר לך הסמל אתה יודע שהמכים הולכים לדבר איתך על זה ולדרוש יותר עצמאות. 6. קרבה לעומת ריחוק מחד, האפשרות להניע את החיילים והמ"כים בהתבסס על אמצעים פורמליים, מה שעשוי להתפרש כ"סג"מת". מאידך, הרצון להניע אנשים מתוך יחסים אישיים ומחוייבות הדדית. לדוגמא: הגעת לבא"ח ופתחת מחלקה חדשה. בתפיסתך כלל הסגל צריכים להיות חברים ואווירה טובה בסגל היא חשובה לך ולעמידה במשימה. כך התחלת את שלב הבנייה וההכנה וכעת אתה נמצא בישיבת מחלקה לסיכום יום. כל המ"כים איחרו בכמה דקות בודדות בגלל שהיו עסוקים בחיילים שלהם, הסמל עוד לא הגיע- הוא מדבר עם חיילים בחוץ ואתה מוצא את עצמך מחכה למעלה מ-20 דקות לסגל שלך שיגיע. כשהם מגיעים, הם מביאים כיבוד, שתייה, ומעבירים חוויות מהיום, מהקשיים וה"צחוקים" שהיו להם, דבר הגוזל 15 דקות נוספות מתחילת הישיבה. 7. תפיסות רמה ממונה מול ה"אני מאמין" שלי לא פעם התפיסות והדרך שאותה מוביל המ"פ יכולות להתנגש עם ה"אני מאמין" שלי. ואז עולות שאלות כגון איך להציג את זה למחלקה? מהם הקווים האדומים? על מה שווה להילחם וכו'. לדוגמא: אתה מ"מ בחודש הראשון לתפקיד. יש לך שני מ"כים וותיקים שעוזבים את המחלקה וחשוב לך מאוד לעשות להם פרידה "כמו שצריך", בייחוד מפני שאחד הדברים שהכי חשובים לך כמפקד זה לכידות המסגרת ותחושת המשפחתיות בתוך המחלקה. הזמן היחיד שאפשר לעשות את הפרידה הוא זמן שנופל על לו"ז של המ"פ (שיעור פלוגתי/ מסדר פלוגתי וכו'). למ"פ שלך חשוב מאוד שכולם יהיו בלו"ז הזה, ומבחינתו מדובר בשני מ"כים שאתה בכלל לא מכיר כמעט ולכן הוא לא רוצה לאשר את האירוע המחלקתי שאתה מתכנן. אתה יוזם שיחה עם המ"פ. למה חשוב להכיר את הדילמות? "יד ימין- יד שמאל" - כאשר מפקד פועל באופן אוטומטי, הוא כמו כותב ביד החזקה שלו, הוא פועל יחסית מהר, ללא מתן קשב מיוחד, ופועל לפי מה שדומיננטי אצלו. אם האוטומט שלך זה להיות קרוב לחיילים שלך, יהיה לך קל להיות קרוב אליהם, אך לא תמיד יהיה זה הדבר שתרצה לעשות. כמו בכתיבה ביד החלשה – אפשר גם להפעיל את היד הפחות דומיננטית ועדיין להצליח, אך זה דורש מאיתנו קשב רב יותר, ובעיקר מודעות! לכן חשוב לדעת לגבי הדילמות המומשגות, מה הנטייה שטבעית, מה יותר דומיננטי, כדי לדעת להיות ערים למקומות בהם לא נכון לי לפעול על אוטומט. שם אצטרך כמפקד להקדיש קשב רב יותר. לדוגמא, אם אני מבין שאני רוצה להיות רחוק יותר מהחיילים, להיות מודע לזה, ולבחון עם עצמי איך ומתי אני עושה זאת. ערך וניסח: יוני חי

דילמות בכניסה לתפקיד המ"מ