חוסן ביחידה העורפית – כלים למפקד

כתיבה: שרית טובי, שרית אלפיה דימנט - ביסל"מ, ויואב לוינשטיין - רע"ן שדה וכושר נפשי ברה"ן בימים אלו של מבצע "שומר חומות", ישנה חשיבות גדולה בשמירה על חוסן היחידות השונות. מסמך זה יתמקד בכלים לשמירה על חוסן ביחידות עורפיות פתוחות. ליחדות אלה שני מאפיינים ייחודיים מרכזיים (בהשוואה ליחדות לוחמות): שהות בבית - חיילים המשרתים ביחידות פתוחות עורפיות חשופים מעצם שהותם יום יום בביתם, יחד עם בני משפחותיהם לחרדות ולדאגה מפני הנעשה בעורף ומפני פגיעה אפשרית (עד כדי סיכון חיים) בהם ובמשפחותיהם. ריחוק ממשימת הלחימה - ביחידות עורפיות רבות החיבור בין משימת הליבה של היחידה לבין משימת הקצה של "הגנה על הבית" לא תמיד ברור ומורגש, מה שמקשה על יצירת תחושת השליחות והמשמעות. במצב זה לך כמפקד ביחידות עורפיות יש תפקיד משמעותי בשני ערוצים בה בעת. בהובלה של הפרט והמסגרת והנעתם לביצוע משימות באמצעות הגדרת תכלית, כיוון ומתן משמעות לתפקידם ובהכלה המאפשרת מרחב רגשי שומר ומגן. זכור כי הנך משמש דוגמא אישית, מודל – באופן בו אתה מתמודד עם האירועים בבהירות ובקור רוח ובנוסף, הינך מתווך – בונה תמונת מצב בהירה, נותן תזכורות לגבי הכוחות ויכולות ההתמודדות נוכח קושי, שומר על גישה אופטימית ותקווה להלן מספר פרקטיקות פעולה מומלצות: 1. לשמר ולייצר עשייה תוך מתן משמעות לעשייה בחיבור למצב – המשך העשייה מייצר שני דברים עיקריים. ראשית, הוא מפחית את המחשבות "המפרקות". שנית, הוא מסיט את המיקוד התפיסתי שלו לכך שהוא יותר נחוץ בתפקידו הצבאי מאשר בבית (מייצר תחושת חיוניות). בתוך כך חשוב להציג ציפייה מערכתית לתפקוד תקין. 2. חיבור לתמונת המצב, לפעולה הצה"לית ניתנת אינפורמציה מוסמכת, להדגיש כי המידע שמועבר ברשתות אינו מדויק בהכרח, חיבור לערכים המרכזיים של הפעולה הצבאית (שליחות). 3. שימת גבולות בהירים לגבי אופני התקשורת בתוך היחידה וברשתות החברתיות שלה ומחוצה לה, תוך שימת גבול ברור לתכנים שמעוררי חרדה או שאינם עומדים בקנה אחד עם ערכי צה"ל. 4. עבודת צוות – גם היא משפרת את ההתמקדות בתפקיד הצבאי. לצד זאת, היא מייצרת משאבי תמיכה חברתיים לפרט ולכידות במסגרת כולל פעולות הפגה. 5. מתן תשומת לב והקשבה – חשוב לפנות זמן לשיחות עם החיילים בין אם לבקשתם ובין אם ביוזמה שלך. חשוב לזכור כי החייל לא בהכרח מצפה שתפתור לו את כל הבעיות. לעתים הוא מחפש בעיקר הקשבה וביטחון. לכן חשוב לברר איתו מה הוא צריך ולא להתפתות לתת תשובות ומענים כשאין זה מתפקידך. 6. מתן הזדמנות להצגת שאלות וביטויי דאגה – על המפקד להוות "מיכל" עבור ביטויי הפחד והדאגה וגם "להחזיר" אותם בצורה נסבלת יותר, רגועה. למשל, לומר שאלו רגשות לגיטימיים, הגיוניים ונורמטיביים (הוא לא היחיד שחש אותם); להגיד שמנסיון העבר המצב המלחיץ יסתיים והחזרה לשגרה תביא איתה הקלה וכו'. 7. מתן מענה לצרכים האישיים והמשפחתיים של החייל כשמתאפשר מול המשימות – להבין עם החייל מה הם המשאבים והכוחות שעומדים לרשותו, מה הם צרכי הביטחון שלו, יש חיילים שיעדיפו להיות בבית עם משפחותיהם גם אם הם תחת מתקפת טילים ויש לעזור להם להתמודד ולהגיע ליחידה ובמקביל לגלות גמישות ויש שיעדיפו להיות בבסיס כי שם יחושו מוגנים יותר, לכל אחד מהם מתן מענה ייחודי לאור המשימה הצבאית והגמישות האפשרית. בהקשר זה מוצע ליזום שיחות של מפקדים עם ההורים – גם כדי להביע התעניינות בחייל ובמשפחתו (דבר שעשוי להגביר את המוטיבציה של החייל) וגם כדי לייצר תמונת מצב לגבי תפקוד המשפחה בחירום. 8. לאפשר ולעודד תקשורת ישירה של חיילים עם הבית. 9. במקרה של אירוע חריג תוכל להסתייע בגורמי הברה"ן ביחידתך, מומלץ לפעול על פי עקרונות פרוטוקול מג"ן יהלו"ם. מצורף סרטון הדרכה מטעם ענף כושר נפשי בחיל רפואה. צילום: יגאל סלבין לסיכום ניתן להיעזר בתוכנית מאוחדים בנפש – מחלקת ברה"ן בצה"ל גיבשה עקרונות למניעת שחיקה ולהתמודדות עם גורמי הדחק. יסודות התוכנית מונגשים בעזרת ראשי התיבות "מאוחדים בנפש": משמעות- הענקת משמעות ערכית על עשייה בזמני משבר אמונה ביכולת ההתמודדות- מיקוד בדברים שיש עליהם השפעה תוך נרמול הקושי, הדגשת מחויבות והבעת אמון במסגרת וידוא שמירה על מסגרת- הקפדה על שגרת עבודה, פקודות ונורמות צבאיות, חרף ההפרעות. הקפדה על הנ"ל תסייע לפרט להרגיש כי הוא נמצא במסגרת מסודרת ובטוחה. חיזוק כוחות- זיהוי כוחות התמודדות חיצוניים ופנימיים ומקורות תמך. חיזוק האמון בכישורי הפרט להתמודד עם קשיים לנוכח המצב. דוגמה אישית- אימוץ גישה חיובית, אופטימית תוך שידור יציבות, תפקוד ואיזון. ידע – למד את העובדות ולא לאפשר לשמועות או פרשנויות לנהל את המצב. הקפדה לעדכון הפרטים בתוך המסגרת בתמונת המצב הרלוונטית. מסוגלות- העצמת תחושת המסוגלות, השליטה והלכידות במסגרת כמקור לחוסן. ביטוי רגשי- מתן לגיטימציה לביטוי רגשי וקיום שיחות וונטילציה. נמצאים בקשר- וידוא כי הפרטים במסגרת נמצאים בקשר עם בני משפחותיהם ועם מערכות תמך חברתיות נוספות. פעילות טוענת מצברים- הקפדה על פעילות טוענת מצברים (ספורט, מוסיקה וכו') לשם הקלה בתחושת מתח וחרדה. שיחת משאבים- אחרי אירוע חריג יש לקיים שיחת משאבי"מ על פי הפרוטוקול על מנת להשיב את המסגרת לתפקוד הרצוי.

חוסן ביחידה העורפית – כלים למפקד