מנהיגות פרופסיונאלית

מה הסיפור של ברסי? משה בר סימן טוב (מכונה "ברסי") נולד ביהוד, גדל בחולון וביישוב חשמונאים, ונקרא על שם דודו, חלל צה"ל. אחרי רכישת השכלה כלכלית, הוא עשה תפקידים שונים במשרד האוצר, עד שמונה ב2015 להיות מנכל משרד הבריאות, הראשון אי פעם בתפקיד זה שאינו רופא. אחרי מחאה של ההסתדרות הרפואית, נדחתה בקושי עתירתם לבג"ץ נגד מינויו, כשפסק הדין מציין "יש לקוות שהניסוי יצליח". ברסי הפך לפנים מוכרות בכל בית במשבר הקורונה ב2020, כשהוביל את המערכה הרפואית בהתמודדות, וקיבל שבחים לצד ביקורת על תפקודו. ה"פקיד האפרורי" יצא לפתע לאור הכותרות ואף זכה לשיר על שמו. מנהלים ומפקדים רבים פוגשים אתגרים דומים לחלק מהאתגרים עמם התמודד ברסי. מנהיגות פרופסיונאלית מכילה מספר אתגרים: האתגר הראשון- להנהיג פרופסיונאליים - הובלת תחום מקצועי ו/או אנשי מקצוע, המאופיינים בהשכלה גבוהה, אוטונומיה מקצועית, וזהות מקצועית ייחודית. כמו במקרה של "ברסי", המנהיג לא תמיד מחזיק מומחיות דומה לאלה של אנשיו, ועליו למצוא דרכים להוביל את התחום ואת אנשיו. האתגר השני – הפרופסיונאל כמנהיג- מתאר את האתגרים בפניהם עומדים מומחים העוברים לתפקידי ניהול/פיקוד, כמו ההכרח להתרחק מהמקצוע אותו למדו ולעסוק יותר בניהול, או הצורך למצוא שילוב בין הזהות המקצועית ובין הזהות המנהיגות. אתגר נוסף במנהיגות פרופסיונאלית הוא הצורך להשפיע מתוך עמדה מקצועית – כלומר המחויבות לייצג בצורה עניינית ונחושה את עמדתו המקצועית, ובמקביל לשלב עמדה זו במסגרת הכוללת, תוך הבאה בחשבון של עמדות שונות ושל מטרות הארגון. מנהיגות פרופסיונלית בצה"ל – אז מה זה בדיוק? פרופסיה היא עיסוק, שיש לו שליטה על תהליכי ההכשרה המקצועיים שלו. הפרופסיה נהנית בד"כ ממונופול בגיבוי ממשלתי, ובבסיסה גוף ידע תיאורטי ויישומי שאינו נגיש לאדם מהיישוב. פרופסיות מקיימות מוסדות מקצועיים, מנהלות ועדות אתיקה ושיפוט פנימיים. האינטלקט הפרופסיונלי כולל ידע קוגניטיבי (know what), מיומנויות מתקדמות (know how), הבנת מערכת (know why), ומוטיבציה יצירתית (care why). המפגש בין הפרופסיה לצבא אינו פשוט פעמים רבות, זאת בשל מפגש בין תרבויות שונות: הפרופסיונליים בצה"ל נתקלים במצבים בהם מפקדיהם אינם אנשי פרופסיה, ובמקרים אחרים פקודיהם אינם אנשי מקצוע. הם מתמודדים עם מתח בין הזהות הפרופסיונלית שלהם, ובין זהותם כאנשי צבא וכקצינים. יש להם קבוצת השתייכות משמעותית- קהילה פרופסיונלית, בצבא ומחוצה לה – מלבד ההשתייכות הארגונית שלהם. המנהיג הפרופסיונאלי מוביל לא רק אנשי מקצוע אלא לעיתים גם מערך מקצועי, המעלה אתגרים נוספים כמו בניית מערך הכשרה, זהות ועוד. המעבר מאיש מקצוע למפקד, מערב לא פעם שאלות של מוטיבציה (האם אני רוצה "להתרחק" מהמקצוע לטובת ניהול? ) ויכולת. להנהיג פרופסיונליים – אז איך עושים את זה? מינצברג (1998) סיפק לנו דימוי מוצלח למנהיגות פרופסיונלית מוצלחת, כשדימה אותה לניצוח על תזמורת – זוהי מנהיגות סמויה, החשובה יותר מהגלויה, ומתמקדת בסנכרון התנועות המקצועיות השונות, בייצור אווירה ארגונית של שיתופים וחיבורים ובבניית פלטפורמות להשפעה. המקצוע עצמו, ולא המנהל, הוא שמספק את רוב המבנה והתאום. לכן מטרת המנהל היא לספק לאיש המקצוע את התנאים הטובים ביותר לבצע את עבודתו כפי שהוא יודע. זאת, על ידי העברת ידע בין אנשים, תיאום בין אנשים ותהליכים, ניהול החוצה ולמעלה. אפשר לדמות את המנהיג הפרופסיונלי גם למטרונום – המסנכרן את פעילות המחשבה והעשייה של אנשיו, לכדי יצירה משותפת בעלת משמעות. מודל נוסף למנהיגות פרופסיונלית במיטבה מספק מודל המנהיגות המעצבת. לפיו, על המנהל לבטא יחס אישי כלפי כל אחד מפקודיו, הכולל ראיית היכולות הייחודיות של כל אחד מהם, מתן אפשרות להתפתחות והאצלת סמכויות שקולה (לא נוטש). המנהיג המעצב יאתגר את חשיבתם של אנשיו כל העת, יהיה בעל חזון ברור וישדר בטחון ביכולת אנשיו. כך, מנהיגות פרופסיונלית אפקטיבית עשויה להתבטא ביכולות מקצועיות בתחום, המאפשרות זיהוי רעיונות טובים, הגדרת הבעיה המשמעותית, השפעה על מטרות העבודה וכו'. מומלץ שהמנהיג ייתן חופש תחת שליטה- מצב המתאר את המתח בין החופש שפרופסיונליים זקוקים לו כדי להיות יצירתיים (אי אפשר לחשוב/להיות יצירתי בפקודה..). ובין הצורך לסמן גבולות גזרה ופעולה. כדי לפתח מנהיגות של אנשי מקצוע יש להבין את המוטיבציות והצרכים הייחודיים שלהם. יש להבין לעומק את המשימה המרכזית של הארגון שלהם, ואת מורכבות תפקידם בתוך הארגון. לסיכום - כלים להנהגת פרופסיונליים 1. מתן יחס אישי ובניית קשרים בין אישיים טובים 2. הגברה מתמדת ומותאמת של האתגרים המקצועיים- מתן תחושת התפתחות 3. משוב שוטף והתפתחותי- דיאלוג מתמשך המשקף את התפקוד המקצועי והארגוני 4. לתת הכרה להישגים 5. יצירת חיבורים ושיתופי פעולה, יצירת תנאים ארגוניים (תרבות, אווירה, מנגנונים) ליצירת חיבורים ושיתופי פעולה 6. זריעת זרעים להתהוויות מלמטה ומתן לגיטימציה ליוזמות מלמטה ניסח וערך: אמיר אסנין מקורות: 1. "תיק יסוד: מנהיגות פרופסיונאלית", כתיבה- ננסי גנדלמן, עריכה- ענת לבני ואורן פזמוני לוי, ביסל"ם, 2004. 2. "נדרשת מנהיגות אחרת: תפישות מנהיגות והשפעה בקרב קצינים וקצינות בסביבות המטה בארגון הצבאי", כתיבה - תאיר קרזי-פרסלר, מדור מחקר, ביסל"ם, 2012.

מנהיגות פרופסיונאלית