קונפליקטים היברידיים במאה ה-21: משמעויות לתחום המנהיגות

שני אירועים מרכזיים הובילו לאתגור צורת החשיבה הצבאית הקונבנציונלית בארצות הברית: קריסת מגדלי התאומים באחד-עשר בספטמבר 2001 והקונפליקט המתמשך בעירק ובאפגניסטן. אירועים אלה סימנו את סופו של עידן מלחמה אחד ואת תחילתו של עידן חדש והעמידו במבוכה הן את מעצבי המדיניות הן את האסטרטגים הצבאיים האמריקניים. האתגר הגדול המאפיין את עידן המלחמה החדש הוא האופן שבו יריב בודד מפעיל את כל צורות הלחימה בו-בזמן ובדרכים חדשניות. עידן המלחמה החדש מעניק תוקף מחודש לקביעתו של התיאורטיקן והפילוסוף הצבאי קלאוזביץ, שטען כי בכל עידן קיימת קונספציית מלחמה מסוג אחר. ולראיה, הגלובליזציה, המאפיינת יותר מכל את העידן הנוכחי, הפכה את המלחמה למסוכנת, למתוחכמת ולמבוזרת יותר.

אם כן, אחד הנושאים המרכזיים המאתגרים את צורך החשיבה הצבאית כיום הוא העיסוק הנרחב במאפייני העימותים בעת הנוכחית. בתוך כך מתפתחת הבנה שלא ניתן לדבר עוד באופן דיכוטומי על מלחמה כוללת מול עימות מוגבל כי אם על קומבינציית איומים. בזיקה לכך נוצרים דפוסי פעולה חדשים אשר משפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות, חלוקת העבודה, המבנים הארגוניים ועוד. לכל אלו השלכות על מוקדי ההתמודדות של מפקדים בעת הנוכחית ועל המודלים ואסטרטגיות המנהיגות הנדרשים.

החוברת להלן כוללת שני מסמכים המסכמים את עבודת מדור מחקר בביסל"מ בנושא זה:

א. סקירה תיאורטית בנושא "המאה ה-21: עלייתם של הקונפליקטיים ההיברידיים".

ב. משמעויות מנהיגותיות של "קונפליקטים ההיברידיים" - אירוע המשט לעזה כמקרה בוחן.

כניסה לחוברת המלאה

כתיבה: כרמית פדן ושרית טובי



57 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אבחון ארגוני בכניסה לתפקיד מח"ט