דינאמיקה של מנהיגות מתהווה – מלחמת לבנון השנייה כמקרה מבחן

"תכלס הייתה הרבה עצמאות שמה... מצב ששולחים אותך למשימה לבד, עם עוד טנק, כאילו מחלקה. אתה מתפתח מזה ויש דברים שאתה מגלה בעצמך. יש גם דברים שקשורים לבא וגם אתה יודע דברים" (מ"מ בגדוד שריון, מלחמת לבנון השנייה).

מאמר זה עוסק באופן התהוותה של מנהיגות קרבית טקטית, בסביבה של עימות גבוה ובתנאים של אי ודאות. טענת המאמר היא שהתהוות המנהיגות מתפתחת מתוך אינטראקציה מתמשכת עם "אחרים משמעותיים" בתוך סביבה המושפעת משני מעגלים: המעגל הראשון הוא המעגל המיידי הקשור לסביבה הקרובה של המפקדים, והמעגל השני נוצר בזיקה לתמורות שהתחוללו בחברה הישראלית ובצה"ל בשני העשורים האחרונים.

אירועים משבריים כמו מלחמה חושפים ומבליטים מערכת תפישות והתנהגויות שהתקיימו גם לפניהם. במאמר זה משמשת מלחמת לבנון השנייה כמקרה בוחן כדי לבדוק את סביבת הפעולה המיידית של המפקד (המעגל הראשון) ואת ההקשר החברתי-תרבותי הרחב יותר (המעגל השני). ההתייחסות למנהיגות במאמר אינה כמנהיגות אשר כוללת מאפיינים מהותניים וקבועים, אלא דרך האופן שבו מפקדים מתפתחים. הכותבים מתקדמים צעד אחד קדימה מעבר לגישה התהליכית ותיאוריות המנהיגות שצמחו בעשורים האחרונים על מנת להבהיר את האופן בו המנהיגות מתהווה דרך פעולות ויחסי גומלין, משולבת ומתפתחת דרך מכלול נסיבות חברתיות וארגוניות רחבות יותר.

כניסה למאמר המלא

כתיבה: אופיר וינשל-שחר, הנרייט קונס-פונטה ואייל בן ארי