כתיבה: דן שוורץ.
בסרט הישראלי המפורסם "ספיחס" מגיעה קבוצת טירונים צעירה אל המפקד הראשון אותו הם פוגשים בצבא, המפקד מיד מתחיל "לתת בראש" ופוצח בנאום המפורסם (מוזמנים לקרוא עם המבטא המתאים): "אתם טירונים ואני המפקד, אתם המשרתים ואני המלך, אתם כוכבים ואני ירח, אתם קוצים ואני שושנה" ואולי לא בכדי בחרו יוצרי הסרט לקרוא לדמות הזו "שֶׁמֶשׁ"(לינק לקטע).
השֶׁמֶשׁ אמנם יכולה לחמם ולהיות נעימה, אך היא גם יכולה לשרוף ולעשות נזק, כשהיא הולכת אנחנו נשארים עם החושך והיא תמיד נשארת 'אי שם', אנחנו אף פעם לא יכולים באמת לגעת בה, כל שכן לעולם לא נוכל להיות כמוה... לעומת השֶׁמֶשׁ, יש לנו את השַׁמָּשׁ של החנוכייה, השַׁמָּשׁ אמנם מוצב (לרוב) גבוה יותר משאר הנרות אך הוא זהה להם. הוא "יורד" לגובה העיניים של שאר הנרות והוא חייב "לגעת" בהם על מנת שיוכל להאיר גם אותם. לכל אחד מהנרות יש את היכולת והפוטנציאל להיות השַׁמָּשׁ, וגם אחרי שהשַׁמָּשׁ כובה ונעלם, נשאר האור שהוא האיר באחרים.
אחת ההבחנות בספרות המקצועית בתחום המנהיגות מחלקת את סגנון אישיות המנהיג לשניים, מנהיגים 'אישיים' ומנהיגים 'חברתיים', כאשר הראשון מאופיין במניעים אישיים ונרקיסיסטיים המכוונים להאדרה עצמית והשני מאופיין ברצון לתרום חברתית, אמפטיה ויכולת נתינה [1]. על אף שקיימים מרכיבים אישיותיים המשפיעים על סגנון המנהיגות האישי, ניתן גם להשפיע על כך. אחד מסגנונות המנהיגות אשר ניתן למצוא בקרב מנהיגים 'חברתיים' (אך לא הגישה היחידה) הינה גישת המנהיגות המשרתת (לעניינו במאמר זה היינו יכולים לקרוא לה המנהיגות המְשַׁמֶּשֶׁת). בסקירת ספרות [2] אודות גישת המנהיגות המשרתת ההגדרה של מנהיגות משרתת היא - (א) גישה המכוונת אל האחר (ב) הבאה לידי ביטוי על ידי תיעדוף אישי של צרכי המונהגים (ג) ושינוי כיוון הדאגה שלהם מעצמם כלפי אנשים אחרים בארגון ובקהילה בכלל (למעבר לתקציר מתורגם של המאמר לחץ כאן).
המנהיג הוא מנהיג מתוקף היותו משרת ולא קודם מנהיג שאז משרת, המהות קודמת לתפקיד. בין היתרונות המופיעים בסקירה נמצא כי מנהיגות משרתת משפיעה לחיוב על גורמים שונים ברמת הפרט, הקבוצה והארגון בכללותו:
· התנהגות פרו חברתית, שיתוף פעולה והתנהגות פרו-אקטיבית וקשר שלילי לסטייה מהנורמה הארגונית.
· מעורבות גבוהה יותר בעבודה, תחושת שביעות רצון, צמיחה, משמעות ורווחה נפשית מהעבודה וקשר שלילי לתשישות רגשית, ציניות ושעמום.
· הזדהות גבוהה יותר עם הארגון, תחושת התאמה אישית גבוהה יותר לארגון ולתפקיד.
· מתן אמון במנהיג, תפיסת המנהיג כאפקטיבי וישר, כמו כן למערכות יחסים טובות יותר בין המנהיג והמונהגים.
· ברמת הקבוצה / צוות - התנהגות אזרחית - ארגונית הכוללת מיקוד במשימה, שרותיות, חריצות, אפקטיביות של הצוות, ביטחון פסיכולוגי, יצירתיות וחדשנות.
· ברמת הארגון – מנהיגות משרתת נמצאה קשורה באופן חיובי לביצועים יציבים, אקלים שירותי (חיובי) ומחויבות לארגון.
אמנם בסרט "ספיחס" הדמות של שֶׁמֶשׁ הינה דמות מוקצנת ומופרזת לצורך הקומדיה אך היא באה להדגיש סוג מסוים של מנהיגות, מנהיגות "שֶׁמֶשׁ" אמנם מנהיגות זו פחות נפוצה כיום בצבא [3] אך אנו יכולים להסתכל על סגנון המנהיגות כרצף מסוים שאנו נעים עליו ולא כהגדרה דיכוטומית לפיה אנחנו מנהיגים "כאלה" או "לא כאלה". מובן, שכאשר היתרונות של מנהיגות משרתת מוצגים באופן כה בולט שחור על גבי לבן רובנו נאמר שהיינו מעדיפים להיות מנהיגים משרתים. אך אל לנו לשכוח שזה לא כל כך קל, לכולנו יש גם מניעים אישיים בעשייה שלנו ובכולנו יש גם חלקים נרקיסיסטים (ברמות שונות), ובכוחה של סיטואציה בעמדות כח והשפעה להשפיע באופן שלילי [4] גם על מי שלא התכוון לכך לכתחילה. עלינו להיות מודעים למקומות הללו בתוכנו, "להאיר" עליהם, לקבל את עצם קיומם אך לבחור לפעול באופן אקטיבי לפי איזה מנהיג ש.מ.ש שאנחנו רוצים להיות.
חנוכה שמח!
להאזנה של הפוסט:
מקורות:
[1] קארין אמית, מיכה פופר, ראובן גל, מורן משקל–סיני, אלון ליסק, מגמות, הפוטנציאל להנהיג: ההבדלים בין "מנהיגים" ל"לא מנהיגים" 44 (2): 277-296 (2006)
[2] Eva, N., Robin, M., Sendjaya, S., van Dierendonck, D., & Liden, R. C. (2019). Servant leadership: A systematic review and call for future research. The Leadership Quarterly, 30(1), 111-132.
[3] Popper, M.(2002). Narcissism and attachment patterns of personalized and socialized charismatic leaders. Journal of Social and Personal Relations, 19 (6), 798-809
[4] Zimbardo, P. (1972). Stanford prison experiment: A simulation study of the psychology of imprisonment, Philip G. Zimbardo.
