עימותים "היברידיים" כוללים תמהילים שונים ומשתנים של מאבקים קונבנציונליים ושאינם קונבנציונליים, שימוש בכוחות סדירים ולא סדירים, טשטוש בין "חזית" ו-"עורף" או שימוש באמצעים טכנולוגיים במידת תחכום משתנה. סביבות הפעולה של הכוחות המזוינים בעת הנוכחית, הצורות הארגוניות שלהם והרכבם, גורמים לכך שמנהיגות צבאית בימינו מתאפיינת במתחים פנימיים, בדרישות סותרות ובתחומי אחריות רב-מימדיים.
בזיקה לכך, מודל המנהיגות המתאים מורכב ממאפיינים ופעולות קונבנציונליים לצד התווספות של מאפיינים ופעולות חדשים. מודל המנהיגות המתאים להבנת אופן הפעולה של מנהיגים בצבאות כיום אינו של התפתחות לינארית – מסוג מנהיגות אחד לסוג אחר, כי אם מודל תוספתי של התפתחות הולכת וגדלה בה אתגרים, משימות ומטלות מתווספים לאלה הקודמים. מפקדים מוצאים את עצמם אחראים הן על המבנים הארגוניים המסורתיים, הן על מערכות בעלות יחסים רופפים בין ארגונים, משתמשים בבסיס כוח שהשתנו, ומשתתפים בצוותים שאינם מתבססים על צורות קלאסיות של לכידות צבאית. משימתם העיקרית של מפקדים היא לספק את המודלים המחשבתיים והמסגרות הפרשנויות המאפשרים לחברי הארגון לפעול. נקודה זו מתייחסת להשפעתם של מפקדים על יצירת משמעויות לאירועים באופן שמדרבן ומחזק את הקשרים הקבוצתיים ומכוון לפעולה קבוצתית.
מראות של מנהיגות- גיליון 03
כתיבה: אייל בן ארי
